< למאמרים

תוספת דירות - תוספת בעיות

27.12.15 | 01:52  

ממרפסת דירתו של משה רואים את הים. בעצם - ראו את הים. יום אחד, החליט יזם חרוץ לבנות בנין במגרש השכן. הוא ביקש הקלה, שאפשרה לו להגביה את הבניין בשתי קומות נוספות. משה התנגד, ההתנגדות נדחתה, כך גם הערר, ואופס.. הים נעלם.

אותה הסיטואציה הייתה מסתיימת לגמרי אחרת, אם אותו יזם חרוץ, היה נדרש להגיש תכנית כתנאי לאישור שתי הקומות הנוספות. התוצאה התכנונית הייתה זהה. הים בשני המקרים היה נעלם, אבל במקרה השני, היה משה זכאי להיטיב את נזקיו באמצעות פיצויים לפי סעיף 197.

התיקון החדש בתקנות 'סטייה ניכרת', המאפשר בתנאים מסוימים תוספת של עד 20% שטחי בניה, חותר תחת מהות ההקלות ועושה להן שירות רע. ההקלה היא כלי חשוב- תכליתה לתת גמישות תכנונית למתכננים וחופש יצירתי לאדריכלים, אך מה שעושה התיקון לתקנות אלה, הוא שימוש בהקלה כדרך עוקפת תכנון.

למעשה, האופן בו פורסם התיקון באמצעי התקשורת מביא מצג שווא, כאילו מותר יהיה לבצע תוספות של 20% באופן שיטתי וגורף על שטחי הבניה שנקבעו בתוכניות המקוריות ובלבד שהתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות.

זהו אינו המצב. מה שעושה התיקון בפועל הוא הענקת שיקול דעת להוספת שטחים עד היקף של 20%  כגבול עליון. גם במקרה זה ישנה בעיה תכנונית- ועדות חלשות, אשר לנגד עיניהן לא תמיד מוצבים השיקולים התכנוניים, יעשו שימוש בסמכות זו ביד רחבה, ואילו ועדות חזקות יתמידו בשמירה על שיקולים תכנוניים. נוסף על כך, שימוש בהקלות מבלי לערוך תיקון והוספת זכות לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, אשר יחייב את מבקש ההקלה בתשלום פיצויים בגין פגיעות הנובעות מאישורן, הוא בעייתי. התוצאה תהיה רווח נוסף ליזמים והעלאה של מחירי הקרקע ע"י בעליהן בעוד שפתרון לבעיית הדיור – ימשיך להתרחק.