< למאמרים

עדכוני פסיקה בארנונה

06.10.19 | 11:53  

בר"מ 4700/18 רכבת ישראל בע"מ נ' עיריית מודיעין-מכבים-רעות (נבו, 9.9.19)

נקבע כי 15 מטרים מציר המסילה אינם חייבים בארנונה או בהיטלי פיתוח, גם אם מדובר ברציפי הרכבת (למעט מתקנים החייבים בארנונה) וללא תלות בשטחם היחסי של הרציפים מכלל השטח שמצידי המסילה; עוד נקבע כי סימון שפת הרציף בפס צהוב מכוח תקנות הנגישות אינו עולה כדי "סימן אחר" כמובנו בסע' 2(1) לפקודת מסילות הברזל (המסמן את גבול המקרקעין השייכים למסילת הברזל).     

 

בג"צ 5082/18 שוורץ הום קולקשיין בע"מ ו-60 ואח' נ'  שר הפנים (נבו, 1.9.19)

בג"צ דחה בקשה להתערבות בהחלטת שרי הפנים והאוצר לאשר את תעריפי הסיווג של "שטח ציבורי במרכז קניות" בצו המיסים של עיריית בני-ברק וזאת אף שתעריפים אלה, כללו הפחתה (בשיעור של כ-30%) בהשוואה לתעריף הכללי שחל לגבי שטחי מסחר, אך לא במידה שביקשה הרשות המקומית (הפחתה בשיעור של כ- 75% מהתעריף העסקי המלא). בג"צ שוכנע מתשובות השרים כי אכן ה"תמהיל" שנוצר בין התעריף של השטחים המסחריים לבין התעריף שחל ביחס לשטחי המעבר אינו בלתי סביר, אף בהשוואה לתעריפים הקבועים בצווי המיסים של רשויות מקומיות סמוכות אחרות.

 

עת"מ (חי') 62347-10-17 עו"ד איוון זקנון נ' עיריית חיפה (נבו, 21.8.19)

התקבלה עתירה ונקבע בה כי אפילו אם יתקבלו כל טענות העירייה בדבר היות העותר מחזיק משותף בנכס בתק' חיוב הארנונה, חוב הארנונה התיישן ולפיכך העירייה מנועה מלנקוט בהליכי גבייה מנהליים או בהליכי תביעה אזרחית לשם גבייתו. כל נישום רשאי לצפות כי הוא עצמו לא ייחשף לתביעה לתשלום ארנונה, בחלוף 7 שנים, והעובדה שבמקרה דנן העירייה נקטה במהלך השנים הללו בהליכי גבייה כנגד נישום אחר, אינה פוגמת בזכותו לציפייה זו , ואין בעובדה שהנישום הנוסף חייב עמו את החוב ביחד כדי לשנות מסקנה זו, במיוחד כאשר אין מחלוקת כי במקרה דנן העותר כלל לא ידע על הליכי הגביה הננקטים כנגד שותפו לחוב.  

 

ת"צ (מרכז) 17527-11-11‏ שמואל רחמים נ' עיריית רעננה (נבו, 16.7.19)

התקבלה תובענה ייצוגית כנגד עיריית רעננה ונקבע כי בעשר שנים האחרונות עיריית רעננה גבתה ארנונה שלא כדין ושלא על-פי הקבוע בצו המיסים שלה בגין שטחים מקורים שאינם סגורים בשלושה קירות (כמו שטח מקורה מרוצף או כניסות מקורות). בעקבות כך, הוטל עליה להשיב לאלפי תושבים בעיר (6,800 בתי אב) סכום שנאמד במיליוני שקלים (סכום שמוערך בכ-20 מיליון שקל לפני ריבית והצמדה).

 

 ת"צ (ת"א) 42450-01-18 יהודית ויצמן נ' עירית חולון (נבו, 29.8.19)

התקבלה בקשה לאשר תובענה כייצוגית נגד עיריות חולון ורעננה שעניינה השבת כספים שגבו העיריות כדמי טיפול עבור מכתב ההתראה בטרם נקיטת הליכי גביית חוב ארנונה שבפיגור ולפני שנפתח נגד החייבים הליך משפטי בערכאות. השאלות שבבסיס התובענה הייצוגית הן, האם גביית דמי הטיפול עבור מכתב ההתראה נעשתה ללא הסמכה בדין; וככל שיש סמכות לגבות את דמי הטיפול, האם שיעור דמי הטיפול שגבו המשיבות חרג ממתחם הסביר.

נקבע כי (1) "דמי הטיפול" הן "תשלום חובה" ולא "מחיר", ולכן נכללים בפריט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; (2) חוב הארנונה בהליך גבייה האזרחי אינו "חוב אזרחי", אלא "חוב מס" שכדי לגבותו נדרשת הסמכה בדין;

(3) שאלת סמכות העיריות לגבות את דמי הטיפול עבור מכתב ההתראה לפני שהוגשה תביעה לסכום קצוב על-פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, כמו גם שאלת סבירות גובה דמי הטיפול שגובות המשיבות עבור מכתב ההתראה במסגרת הליך הגבייה האזרחי  הן שאלות הראויות להתברר במסגרת תובענה ייצוגית.

 

* הבהרה : האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או המלצה כלשהי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין משרדנו אחראי לשימוש הנעשה בתכנים המופיעים לעיל, ומכל מקום מומלץ, טרם נקיטת כל פעולה שהיא, להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום, שיבחן כל מקרה לגופו. כל המסתמך על האמור לעיל, בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד, והוא שיישא בהשלכות הישירות והעקיפות הנובעות מכך.