< למאמרים

עדכוני פסיקה בארנונה ספטמבר-אוקטובר

11.11.20 | 02:52  

עמ"נ (ת"א) 30106-10-19‏ ‏דורית קירור ושיווק פרי בע"מ נ' מנהל הארנונה - עירית תל-אביב-יפו

(פורסם בנבו, 26.7.20)

המערערים טענו כי על פי חוות דעת מומחה לבטיחות, יש מניעה בטיחותית לעשות שימוש בנכס ולכן יש לקבוע כי הנכס לא ראוי לשימוש. לדבריהם, גם אם אין מניעה פיזית לעשות שימוש בנכס, הרי שדי בקיומה של מניעה משפטית כדי לקבוע קיומה של מניעות כלשהי לבצע שימוש בנכס ובהינתן העובדה כי בפועל לא נעשה בו שימוש.

בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לא כל מניעה משפטית או בטיחותית, תוביל בהכרח לקביעה כי מדובר בנכס שאינו בר שימוש לצרכי הענקת פטור מתשלום ארנונה בהתאם להוראות סעיף 330 לפקודה, וההכרעה תעשה על פי נסיבות בכל מקרה ומקרה. לא ניתן לאפשר מצב בו בעל נכס מעכב את השמשת הנכס ואת הכשרתו המשפטית, משיקולים כלכליים. לדוגמה: בעל נכס המתקשה במציאת שוכר לנכס, יעכב השלמת אמצעים בטיחותיים (מטפים ומתזי כיבוי אש). באופן דומה, לא ניתן לפטור בעל נכס מתשלומי ארנונה בגין שטחים שנבנו בניגוד לחוק. בענייננו החסרים הבטיחותיים שנדרשו לנכס, הם חסרים ברי השלמה מידית, ואין בהם כדי לשלול את הקביעה בדבר אפשרות השימוש בנכס.

עמ"נ (ת"א) 13119-03-19‏ חברת ארד אהוד נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

(פורסם בנבו, 14.7.20)

בעניין זה דובר בבקשה לקבלת הנחה מארנונה בגין בנין ריק, כאשר המערערת שהשתמשה בנכס כמשרד, סיימה את השימוש בנכס והשאירה בו ציוד ומספר פריטי ריהוט שונים, בכדי שהדבר יקל על השכרתו. 

בנוסף, טענה המערערת כי נוסחה של תקנה 13(א)(1) לתקנות ההסדרים, מאפשר למנהל הארנונה להפעיל שיקול דעתו ולקבוע שיעור הנחה של עד 100% (למשך 6 חודשים) בגין נכס ריק, ואין מדובר בהנחה של "הכול או כלום". בית המשפט קבע כי השארת הציוד והריהוט לשם הקלת השכרתו הן למעשה שימוש בנכס, גם לאחר פינויו, וכי די בכך שנמצא ריהוט על מנת שטענת בנין ריק לא תתקבל.

לעניין פרשנות המערערת בדבר שיעור ההנחה הקבועה בתקנה 13 לבנין ריק, ציין בית המשפט כי היא איננה מופרכת, ויתכן שראוי כי מנהל הארנונה ייתן דעתו על היבטיה ועל האפשרות לתת הנחה בסכומי הארנונה במקרים המתאימים.

עתמ (ב"ש) 7985-01-20‏ ‏ כץ גבע איצקוביץ (‏KGI‏) משרד עורכי דין נ' עיריית אשקלון

(פורסם בנבו, 1.10.20)

במסגרת עתירה לפי חוק חופש המידע שהגישה העותרת, התבקשה עיריית אשקלון להמציא לידיה מידע הכולל בין היתר מסמכים אודות ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית אשקלון וחבריה.

העתירה התקבלה בחלקה ובית המשפט הורה למסור לעותרים את המידע המבוקש, למעט המידע הנוגע לועדת הערר וחבריה, וזאת כדי להימנע מפגיעה בפרטיותם וכן משימוש במידע שלא למטרה לשמה הוא נאסף.

עת"מ (מרכז) 12034-06-18‏ ‏בן גוריון ראשון לציון - מרכז מסחרי בע"מ ואח' נ' עירית ראשון לציון

(פורסם בנבו, 11.10.20)

העירייה תיקנה את סכום התעריף שהיה קבוע בצידו של הסיווג "מעברים/שטחים המשמשים להולכי רגל בלבד במרכזי קניות", כך שלא ירד מהתעריף המזערי הקבוע בתקנות ההסדרים לענף "משרד, שירותים ומסחר".

בעתירה נטען כי על העירייה לסווג את המעברים כ"נכסים אחרים", וכן כי בשינוי שביצעה גרמה להגדלה משמעותית בחיוב הארנונה, באופן המנוגד לדיני ההקפאה ומבלי שקבלה לכך את האישור השרים כנדרש.

בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי "נכס אחר" הוא סיווג שיורי למצבים מצומצמים בהם לא ניתן לתת לנכס סיווג ספציפי מתאים. בענייננו, שטחי המעברים בקניון הם חלק בלתי נפרד מכלל בתי העסק ויתר המתקנים בקניון, בהם נע הציבור בקומפלקס אחד הכולל משרדים שירותים ומסחר, ולכן אין כל מניעה לסווגם תחת ענף זה. משנמצא כי הם מתאימים לענף "משרד, שירותים ומסחר", יש להחיל עליהם את מגבלות התעריף המזערי הקבוע בתקנות ההסדרים, ואסור לרשות לחרוג ממגבלות אלו.

כמו כן, לא היה צורך בקבלת אישור השרים לשם ביצוע שינוי זה. אם התעריף הקבוע בצו הארנונה היה גבוה מהתעריף המרבי המותר לפי תקנות ההסדרים, הייתה מוטלת על העירייה החובה לתקן לאלתר את התעריף ולהפחיתו כנדרש, וזאת מבלי להמתין לאישור השרים. לכן, כך גם אין צורך בקבלת אישורם כאשר התעריף הקיים נופל מהתעריף המזערי הקבוע בתקנות. בזו אף בזו באה לידי ביטוי חובת הרשות לדאוג לתושביה: לא לגבות מהם ארנונה בסכומים העולים על המותר בחוק, ובאותה מידה לא לגבות מהם ארנונה בסכומים הנמוכים מהמותר בחוק, ובכך לפגוע בשירותים שהיא מחויבת להעניק להם.

גם אם במשך שנים גבתה העירייה ארנונה לפי תעריף הנמוך מהתעריף המזערי המותר ע"פ דין, אין לאפשר לעותרות להמשיך וליהנות מהטעות משזו התגלתה.

    עת"מ 51396-10-19 קרסנובורסקי נ' עירית תל-אביב-יפו 

(פורסם בנבו, 17.9.20)

סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות, מטילים חובה על נישום להודיע לרשות על חדילת בעלות או חדילת החזקה בנכס. רק הודעה בכתב כאמור עשויה לפטור נישום מחובת תשלום ארנונה. מטרתם ותכליתם של סעיפים אלו הן הקלת הנטל המוטל על העירייה, בכך שלא תחויב לבצע בדיקה אקטיבית של זהות המחזיק בכל נכס, וכך גם התמידו בתי המשפט להכריע בסוגיות שהובאו בפניהם בעניין זה. במקרים בהם לא נשלחה הודעה בכתב על ידי הבעלים, או המחזיק, בדבר העברת הבעלות או החזקה, אישרו בתי המשפט את זכותה של העירייה להמשיך ולגבות ארנונה, מהבעלים או המחזיק הרשום, עד לקבלת הודעה כאמור.

אולם, זכות זו של העירייה אינה יכולה לאפשר לה להתעלם לחלוטין מהנסיבות בפועל, ולעיתים עליה לבדוק בעצמה האם חל שינוי בבעלות או בהחזקת נכס מסוים.

בענייננו, הנישום הרשום כמחזיק בנכס ריצה עונש מאסר ממושך, במהלכו עבר הנכס לידיו של כונס נכסים ולאחר מכן נמכר. מצופה היה כי העירייה כרשות ציבורית הכפופה לחובת ההגינות, תערוך במשך אותה תקופה ארוכה בדיקות מטעמה לבירור המחזיק בנכס, ולא תמשיך במשלוח הודעות לכתובת הדירה. לכן, לאור השיהוי הניכר, אין העירייה רשאית לגבות כעת את החוב.

 

הבהרה: האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או המלצה כלשהי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין משרדנו אחראי לשימוש הנעשה בתכנים המופיעים לעיל, ומכל מקום מומלץ, טרם נקיטת כל פעולה שהיא, להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום, שיבחן כל מקרה לגופו. כל המסתמך על האמור לעיל, בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד, והוא שיישא בהשלכות הישירות והעקיפות הנובעות מכך.