< למאמרים

עדכוני פסיקה בארנונה - נובמבר-דצמבר 20

12.01.21 | 10:15  

עמ"נ (חי') 31638-03-20 רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מנ'עירית קריית ים (נבו, 16/11/20)

מחלוקת בעניין הצמדת החיוב בארנונה היא שאלה משפטית מובהקת, שאינה נמנית על העילות המפורטות בסעיף 3(א) לחוק הערר, ולכן הסמכות לדון בה נתונה לבימ"ש ולא לוועדת הערר.

מחלוקת בדבר הזכאות לקבלת פטור מארנונה לפי סעיף 3(ב) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), מחייבת אמנם הכרעה בשאלות עובדתיות כגון סיווג הנכס והשימוש הנעשה בו, אולם גם זו שאלה שראוי שבית המשפט יכריע בה ולא ועדת הערר.

 

עמ"נ (חי') 62404-02-20בנק יהב לעובדי המדינה בע"מנ' מנהל הארנונה בעיריית חיפה (נבו, 17/12/20)

הבנק טען כי יש לפטור אותו מחיוב בארנונה בגין קומת המרתף ובה מקלט, מאחר שהיא ריקה ואינה נמצאת בשימוש. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי אין להעניק פטור רק לחלק מבניין לגביו נטען שהוא ריק, ואין לאפשר פיצול מלאכותי בין קומת הקרקע ובין קומת המרתף.

עוד הוסיף כי הסיבה להימנעותו של הבנק מלהשתמש בחלק מסוים של הנכס, אינה משנה לעצם החיוב, גם אם הימנעות זו נובעת מהגבלה שמקורה בדין. מצב אחר יגרום להטלת נטל בלתי אפשרי על מנהל הארנונה, אשר יאלץ לבצע ביקורות תכופות בכדי לוודא את השימוש בכל חלק וחלק בנכס. עוד נקבע כי העובדה שבשטחו של המקלט נעשה שימוש זמני במצבי חירום בלבד, אינה עולה לכדי קביעה כי לא נעשה בו שימוש.

 

עמ"נ (חי') 18972-10-19 צבי טורנרנ' עיריית חיפה(נבו, 20/11/20)

הקביעה מהו "השימוש האחרון שנעשה בבניין" לצורך חיובו של "נכס הרוס" במהלך "התקופה השנייה" המוגדרת בסעיף 330 (2) לפקודת העיריות, תעשה על סמך השימוש האחרון המתועד בספרי העירייה. לנישום הזכות להשיג על קביעה זו ועליו הנטל להוכיח כי ספרי העירייה אינם משקפים את המצב לאשורו.

לא ניתן לקבוע כי ה"שימוש האחרון שנעשה בבניין" הוא כ"נכס ריק". כוונת המחוקק היא לחייב לפי ה"שימוש אחרון" שנעשה בבניין בפועל והחיוב בגין נכס ריק נעשה לפי "שימוש רעיוני" ובהתאם לתעריף הזול מבין קשת השימושים המותרים לנכס תכנונית, על אף שברור כי לא נעשה בנכס כל שימוש בפועל.

 

עת"מ (חי') 60396-12-19עמותת מוסדות חינוך מר אליאס - אעבליןנ' המועצה המקומית אעבלין(נבו, 15/11/20)

שאלת זהותו של המחזיק בנכס היא שאלה עובדתית, המסורה לסמכותם של מנהל הארנונה וועדת הערר לענייני ארנונה. רק לאחר שמיצה החייב הליכים אלה, רשאי הוא להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים. כחריג להוראה זו, המייחדת את מסלול הביקורת בדבר זהות המחזיק בנכס להליך המנהלי, מורה סעיף 3(ג) לחוק הערר כי ניתן להעלות טענת "איני מחזיק" בכל הליך משפטי. הרציונל העומד מאחורי סעיף 3(ג) הוא מניעת מקרים בהם יוטל חוב בגין נכס על חייב במסגרת הליך אזרחי והוא מצדו יהיה מנוע לטעון כי כלל אינו מחזיק בנכס, בהיות טענה זו שמורה להליך המנהלי בלבד.

 

עת"מ (מרכז) 22010-07-20 דוד יצחקי נ' עירית הוד השרון (נבו, 01/12/20)

צו הארנונה של עיריית הוד השרון מגדיר "שטחים לצורך חישוב הארנונה" כאשר הגדרת "שטח דירת מגורים", ממעטת חניות ומרתפים.

בהמשך הצו קבוע תעריף מופחת ל"מרתפים בבתים פרטיים". מועצת העיר אישרה הבהרה לצו הארנונה לשנת 2021 ולפיה שטחי מרתפים במבני מגורים יחויבו בדומה למרתפים בבתים פרטיים.  

לטענת העותר, משהוחרגו מרתפים משטח הדירה לצורך החיוב בארנונה, לא ניתן לשנות את הצו במסווה של "הבהרה" תוך עקיפת החובה לקבל את אישור השרים.

בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי אין מדובר בשינוי מהותי של כללי החיוב החלים על דירת מגורים, וכי ההבהרה רק שיקפה את המצב הקיים מזה שנים.

עוד הוסיף בית המשפט כי יש להעדיף פרשנות שתוצאתה היא חיוב בארנונה בגין נכס שבעליו נהנה ממנו ומשתמש בו, על פני פרשנות אחרת לפיה הנכס יהיה פטור מארנונה.

 

 

הבהרה: האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או המלצה כלשהי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין משרדנו אחראי לשימוש הנעשה בתכנים המופיעים לעיל, ומכל מקום מומלץ, טרם נקיטת כל פעולה שהיא, להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום, שיבחן כל מקרה לגופו. כל המסתמך על האמור לעיל, בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד, והוא שיישא בהשלכות הישירות והעקיפות הנובעות מכך.