< למאמרים

עדכוני פסיקה בארנונה - יולי-אוגוסט 20

06.09.20 | 12:41  

 ע"א (ת"א) 18820-08-19 עירית תל-אביב-יפו נ' בנימין זהבי (פורסם בנבו, 28.6.20)  

בית משפט קמא קבע, כי העירייה זכאית הייתה לתבוע מבעל השליטה חובות ארנונה שצברה החברה, מכוח סעיף 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), תשנ"ג-1992.

אולם, בית המשפט הגביל את גביית חוב הארנונה לתקופת ההתיישנות, שתחילתה במועד היווצרות חוב הארנונה של החברה. 

בערעור טענה העירייה כי מקום בו מחייבים בעל שליטה לפי ההסדר שבסעיף 8 לחוק ההסדרים, עילת התובענה נולדת רק לאחר הפסקת פעילות החברה או פירוקה, ומכאן שהחוב לא התיישן.

ערכאת הערעור דחתה את טענות העירייה וקבעה כי מטרתו של סעיף 8 לחוק ההסדרים, אינה להאריך את תקופת ההתיישנות של חוב החברה, אלא הרחבת הגבייה בדרך של הוספת בעל השליטה כ"חייב". 

לחברה היה חוב מגובש עוד בטרם התפרקה, אשר לעירייה עמדה האפשרות לפעול לגבייתו, והיא אינה יכולה לתבוע כעת את בעל השליטה בגין החוב משזה התיישן.

 

עמ"נ (ת"א) 7770-11-19 שובל ניהול והשקעות בע"מ נ' עיריית תל-אביב (פורסם בנבו, 6.7.20)

ועדת הערר קבעה כי אין לסווג את הנכסים כ"בית תוכנה" כל זמן שהם ריקים, שכן בהתאם לפס"ד אפריקה ישראל, יש לבחון האם היתר הבניה שלהם מאפשר שימוש נוסף פרט לשימוש למשרדים. 

בית המשפט ביטל את החלטת הועדה, וקבע כי זוהי התבוננות מילולית צרה מדי ביחס להלכה שנפסקה בעניין אפריקה ישראל. 

עוד הוסיף, כי אמת המידה שהוצעה בהלכת אפריקה ישראל, קובעת כי "שימוש אפשרי" משמעו שימוש שאיננו בלתי חוקי לפי היתר הבניה. 

לא ניתן לצפות כי בהיתרי הבניה שמכוחם נבנים בניינים, יינתן פירוט של שימושים מותרים ברזולוציה הפרטנית המקובלת בדיני הארנונה. 

העובדה שבמקרה דנן היתר הבניה מייעד את הבניין לצורך "משרדים", אין בה כדי להפוך את השימוש בבניין לצורך ניהול בית תוכנה לשימוש שאיננו חוקי. 

לכן, ובהתאם להלכת אפריקה ישראל, כל זמן שהנכסים ריקים, יש לחייב אותם בארנונה לפי הסיווג של "בית תוכנה", הוא השימוש הזול ביותר מבין השימושים החוקיים על פי היתר הבניה של הנכסים. 

 

עת"מ (נצ') 17296-10-19 ויצו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות (ע"ר) נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 20.7.20)

לצורך הקביעה האם ארגון מסוים עונה להגדרת "מוסד מתנדב לשירות הציבור", לשם קבלת פטור מארנונה מכוח סעיף 5(י) לפקודת מסי העירייה והממשלה (פיטורין), 1938,

יש לבחון את מאפייני פעילותו בנכס בגינו מתבקש הפטור ברמה המקומית, ולא את מאפייני הארגון ברמה הארצית.

אולם, אין להעניק את הפטור ביחס לנכסים בהם מתקיימת פעילות נוספת, שלא על ידי אותו ארגון, אפילו אם אותה פעילות נעשית גם היא לשירות הציבור. 

 

עמ"נ (חי') 49957-07-19 מועצה אזורית מנשה נ' מחצבות ורד בע"מ (פורסם בנבו, 24.7.20)

בית המשפט התיר למועצה להשתחרר מהסכם הפשרה שנחתם מול המחצבה, במסגרתו נקבע תשלום הארנונה של המחצבה לתקופה של 10 שנים.

אין להשלים עם הסכם פשרה שאינו מוגבל בזמן, והדבר נכון גם להסכם פשרה לזמן ארוך אשר אינו מביא בחשבון אפשרות לשינויים, ומבלי שיש בו הוראה או מנגנון המאפשר לצדדים לסטות ממנו או להתאים את חיובי הארנונה לשינויים החלים במצב העובדתי בשטח. מצב כזה, מהווה שיקול חשוב במסגרת שיקולים שעל המועצה לשקול בבואה להשתחרר מהסכם, ותומכים בכוחה להשתחרר. 

כמו כן אין להעדיף קיומו של הסכם פשרה למלוא התקופה המוסכמת שעה שקופת המועצה חסרה, שכן הדבר יבוא על חשבון הציבור בתשלום תוספת מס או בפגיעה בשירותים הניתנים מהמועצה.  

מקום בו הצדדים הגיעו להסכם פשרה המבוסס על "מחיר כלול" (שהוא לעצמו אינו ראוי וחוטא לחובה לחייב נישום במס אמת) יש להקפיד כי השומה המוסכמת תחול רק לתקופה מוגבלת וביחס לחובות העבר.  

 

עמ"נ (מרכז) 38386-10-19 יצחקי(המנוח) ואח' נ' מנהל הארנונה עיריית רחובות (פורסם בנבו, 9.8.20)

נדחתה בקשת המערערים לקבלת פטור מתשלום ארנונה מכוח סעיף 330 לפקודת העיריות, מהטעם שהעובדה שמצבו של הנכס "מוזנח ומלוכלך", אינו מגיע בהכרח כדי "נכס שאינו ראוי לשימוש". 

זהו גם הדין בנכס ש"על מנת לעשות בו שימוש ברמה גבוהה", יש לבצע בו שיפורים ושיפוצים בעלות גבוהה, אך עדיין ניתן לעשות בו שימוש ב"רמה נמוכה". שימוש (חוקי) כלשהו - די בו.

עוד טענו המערערים כי פנו לעירייה במכתב (אשר לא נשא את הכותרת "השגה", אך זו הייתה מהותו) ומשהעירייה איחרה את המועד להשיב לפנייתם זו, הרי שיש לראותה כאילו התקבלה. 

בית המשפט תמך בהחלטת ועדת הערר שקבעה כי אין לראות במכתב כהשגה, והוסיף כי תוכנו של המכתב אכן מתייחס לחיוב בארנונה ולפטור הנטען, אך אין לצפות מרשות ציבורית המקבלת עשרות ומאות פניות מסוגים שונים, לדאוג ולסווג פניה כ"השגה" על כל המשתמע מכך, בלא שהפונה עצמו טורח לציין כי מדובר בהשגה.   

 

הבהרה: האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או המלצה כלשהי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין משרדנו אחראי לשימוש הנעשה בתכנים המופיעים לעיל, ומכל מקום מומלץ, טרם נקיטת כל פעולה שהיא, להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום, שיבחן כל מקרה לגופו. כל המסתמך על האמור לעיל, בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד, והוא שיישא בהשלכות הישירות והעקיפות הנובעות מכך.