< למאמרים

עדכונים בעניין הגדלת הפרשות פנסיוניות לעובדים

07.06.16 | 03:03  

חוזר לקוחות- עדכונים בעניין הגדלת הפרשות פנסיוניות לעובדים

 

ביום ה – 1.7.2016 צפויה להכנס לתוקפה הפעימה הראשונה מתוך שתיים, בדרך לישום חובת הגדלת אחוזי ההפרשות הפנסיוניות לעובדים.בתמצית

המדובר בתיקון רחב היקף החל על כלל המעסיקים במשק.

חוזר לקוחות זה בא בהמשך לחוזר לקוחות מחודש ינואר 2016 במסגרתו עדכנו בדבר כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005, על אי הבהירויות שעלו ממנו, הקשיים הרבים שעמדו בפני מעסיקים בדרך ליישומו ועל ההשלכות רחבות ההיקף שעלולות היו להיות לו.

בתקופה מאז סוף ינואר 2016 נערכו ישיבות בין נציגי האוצר, ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים, גם בוועדת הכספים בכנסת ובסיועה. אלו הניבו את הפשרה המתקנת הבאה, במילים מפשטות: העקרון הכללי שנקבע בתיקון מפברואר 2016, ואשר ענינו השוואת אחוזי הפרשות המעסיקים לתוכניות הפנסיוניות על מנת למנוע הווצרות אינטרס למעסיק לטובת קופה כזו או אחרת, יוותר על כנו ואולם תחולתו תסוייג באופן גורף. במקביל התחייבו המעסיקים להגדיל אחוזי ההפרשות הפנסיוניות, לכלל העובדים ולכל סוגי ההפרשות הפנסיוניות, בשתי פעימות- 0.25% תגמולי מעסיק יתווספו ב- 1.7.2016 ושוב ב- .0.25% נוספים ביום 1.1.2017. העובדים מצידם יגדילו אף הם באחוזים זהים את גובה הפרשותיהם עבור חלק תגמולי העובד. יוגדרו התאמות וחריגים למבוטחי פנסיות ותיקות ועובדים שהסבו ביטוחים מביטוחי מנהלים לקרנות פנסיה.

הפשרה עצמה הורכבה מתיקוני חקיקה (שטרם אושרו נכון למועד כתיבת חוזר זה), מהסכם קיבוצי כללי (נחתם בין ארגוני המעסיקים לארגונים העובדים) וצו הרחבה אשר הורה על הרחבתו על כלל המועסקים במשק (נחתם על ידי ראש הממשלה וצפוי להתפרסם בקרוב ברשומות) ומתיקון לנוסח הכללי לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (טרם פורסם נוסח מתוקן). השלמת החקיקה ותיקון נוסח סעיף 14 צפויים (יש לקוות) להסתיים עד סוף חודש זה.

בחוזר זה נבקש לתמצת עבורכם את הרקע, את השתלשלות הענינים ואת "השורה התחתונה לביצוע", על פי הפרשנות הסבירה והנכונה בעיננו במצב משפטי מורכב זה שנוצר.

 

העקרונות בבסיס תיקוני החקיקה בחוק קופות הגמל

בבסיס התיקונים שהוכנסו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005 (להלן- "חוק קופות גמל") בתקופה האחרונה, עומדת השאיפה ליישם את כלל היסוד שנקבע בדבר חופש הבחירה של העובד לגבי המוצר הפנסיוני בו יהיה מבוטח: סעיף 20 לחוק שנחקק בשנת 2005 קבע לראשונה את זכותו של העובד לבחור בין חסכון בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים,  בקופה / קרן ספציפית. לאחר מכן נוספו בין היתר, האפשרויות לבחור את תנאי ההצטרפות להסדרים הפנסיוניים השונים, את מסלולי ההשקעה במסלול שבחרו ואת סוכן הביטוח שיטפל בניהול החסכון הפנסיוני שלו.

 

תיקון 12 לחוק קופות גמל, מחודש פברואר 2016, נחקק על רקע חששם של הגורמים הממונים באגף שוק ההון שבמשרד האוצר, מפני "האינטרסים הכלכליים אשר עלולים להתעורר אצל מעסיקים בקשר עם בחירות עובדיהם לגבי קרן פנסיה או ביטוח מנהלים וזאת בשל אותם פערים באחוזי ההפרשות. זאת ביחד עם אדישות קיימת של עובדים רבים בנוגע לסוג המבטח הפנסיוני והתוכנית הפנסיונית שלהם עלולה להביא להשפעה שאינה רצויה על סוג החסכון הפנסיוני של העובד". מטרת התיקון, כך על פי הגורמים האמורים, היא לייתר את האינטרסים הללו ולאפשר לעובדים בחירה אמיתית בין המסלולים השונים העומדים בפניהם.

 

מגמה נוספת שעולה מהחקיקה, אם כי לא באופן מפורש, היא העדפה ברורה של המחוקק לביטוח בקרנות פנסיה על פני חלופה של ביטוח מנהלים (או קופת גמל במקרים הרלוונטיים).

 

תיקון 12 לחוק קופות גמל

במסגרת תיקון 12 לחוק קופות גמל תוקן סעיף 20 לחוק האמור. הוספה ההגבלה על התניית "שיעור ההפקדה" שמפקיד המעסיק בקופת גמל על שם העובד בזהות המבטח הפנסיוני שבחר העובד. התיקון מגדיר את המונח "שיעורי ההפקדה" וכדלקמן: כל תגמולי המעסיק כולל הפרשות בגין פוליסת אובדן כושר עבודה ולמעט הפקדות למרכיב הפיצויים, או הפרשות למרכיב פיצויי פיטורים.

כלומר במילים פשוטות: בחינת שיעורי ההפקדות כאחוז כולל כפי שהיה נהוג עד כה (לדוגמה: סה"כ 17.5% הפרשות לפנסיה או 18.33% הפרשות לביטוח מנהלים) שונתה. על פי התיקון שיעורי ההפקדות ייבחנו בנפרד – חלק התגמולים בפני עצמו וחלק הפיצויים בפני עצמו – ובכל אחד מהחלקים לא יהיה רשאי המעסיק להתנות את שיעור ההפקדה כתלוי המוצר הביטוחי פנסיוני שבחר העובד. 

חשוב להדגיש, כי קרן פנסיה מספקת מוצר שונה מהמוצר הפנסיוני שמספקת תוכנית ביטוח מנהלים ועד היום מצב הדברים היה ששיעורי ההפקדות הכוללים בכל אחד מהמסלולים (חלק התגמולים ביחד עם חלק הפיצויים) היו כמעט זהים אך החלוקה הפנימית בהם היתה שונה (לדוגמה: לפנסיה 6% תגמולי מעסיק, 6% לפיצויים ו- 5.5% תגמולי עובד בעוד לביטוחי מנהלים 5% תגמולי מעסיק, עד 2.5% עבור אובדן כושר עבודה כך שיבטח לפחות 75% משכר העובד, 8.33% לפיצויים ו- 5% תגמולי עובד).

בצד החובה הכללית להשוואת שיעורי ההפרשות, נקבעה סנקציה, שתחולתה עד לתיקון ההסכמים מול העובדים או למקרה בו חרף הכלל חלים על עובד שיעורי הפקדה שונים בבחירת מוצרים שונים: העובד יהיה זכאי להפרשה בגובה האחוז הגבוה מבין האפשרויות שניתנו לו, בכל אחד משיעורי ההפרשות שייבחנו כאמור – בנפרד – לחלק התגמולים ולחלק הפיצויים (להלן – "הסנקציה"). שאלות רבות התעוררו בהקשר לתיקון האמור, החל מפרשנויות שונות שעלו מאופן ניסוחו המורכב ועד לקשיים אמיתיים וממשיים עם התוצאה וההשלכות רחבות ההיקף שעלולות היו להיות לו (על פי חלק מהפרשנויות האפשרויות) בין היתר על הגדלת גובה הוצאות המעסיקים בביטוחם הפנסיוני של עובדיהם (הגדלה אליה ככל הנראה המחוקק כלל לא התכוון- כפי שאף ציינו נציגי משרד האוצר בפני וועדת הכנסת). לעמדת ארגוני המעסיקים המדובר היה בהגדלת הוצאות המעסיקים בכ – 2-4 מיליארד ₪ בשנה (!)  

 

המהלכים לתיקון החקיקה

עוד בטרם "יבש הדיו על הנייר" ועוד בטרם נכנס תיקון 12 לתוקפו כבר התקיימו ישיבות סוערות בפני וועדת הכספים של הכנסת. אז התברר שארגוני המעסיקים כמו גם נציגויות העובדים לא שותפו מראש במהלך החקיקה המזורז ויתכן שלא כל ההשלכות של המהלך היו פרוסות בפני המחוקק. נעשו נסיונות להגיע להסכמות על דחיית מועד כניסתו לתוקף של התיקון, אך פרק הזמן היה קצר ובסופו של דבר התקדמו המגעים לקראת פשרה כוללת בשיתוף הצדדים כולם, ובתיווכו וסיועו של יו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני.

הדיונים והמו"מ הניבו הצעת חוק נוספת במסגרתה יתוקן ויסוייג תיקון 12 (הצעת חוק ממרץ 2016, תיקון 16 לחוק קופות גמל, טרם אושרה), חתימה על הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) (פברואר 2016), לאחריו הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) מתקן (מאפריל 2016), צו הרחבה אשר הרחיב את ההסכם הקיבוצי הכללי המתקן על כלל המשק (נחתם על ידי ראש הממשלה ושר הכלכלה נתניהו ביום 23.5.2016)(להלן בחוזר זה- "צו ההרחבה"). כמו כן, הצהרה על כוונה לתיקון נוסחו של ההיתר הכללי לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, אשר צפוי להתפרסם עד לסוף חודש זה. 

תמציתם של ההסכמים ותיקוני החקיקה האמורים הינה הפשרה הבאה: העקרון שנקבע בתיקון 12 יוותר על כנו אך יסוייג באופן גורף, כך שבכפוף לתנאים שנקבעו ושיעורי הפרשות מינימום שנקבעו, לא יראו במתן אפשרויות ביטוח פנסיוני שונות הפרת החוק.

שיעורי ההפרשות יהיו גבוהים יותר מאלו שנקבעו בצו ההרחבה הפנסיוני במשק וייושמו בשתי פעימות. הסכמה זו הועלתה על כתב בהסכם מסגרת שנחתם בין ארגוני המעסיקים לבין ההסתדרות ואשר הורחב בצו הרחבה על כלל העובדים במשק. כך נמנע הצורך לתקן את כלל ההסכמים במשק (הענפיים, הקיבוציים והאישיים) ולשנות את האפשרויות להפרשות פנסיוניות בשני מסלולים, כפי שקבוע ברבים מהם.

במילים אחרות: הכלל שנקבע בתיקון מפברואר 2016 נותר על כנו ואולם תחולתו סוייגה באופן גורף. בתמורה לכך התחייבו המעסיקים להגדלת אחוזי ההפרשות הפנסיוניות בשתי פעימות- 0.25% תגמולי מעסיק יתווספו ב- 1.7.2016 ו - 0.25% נוספים יתווספו ביום 1.1.2017. העובדים מצידם יגדילו אף הם באחוזים זהים את גובה הפרשותיהם עבור תגמולי עובד. לתקופה שבין פברואר 2016 ועד ל- 1.7.2016 (בין חקיקת תיקון 12 ועד לתיקונו) יוותרו בתוקפם שיעורי ההפרשות שהיו בתוקף עובר לתיקון 12.

 

דה- פאקטו ליישום

בהתאם להסכמות (הסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו ההרחבה על כלל המועסקים במשק) ההפרשות הפנסיוניות בחלק התגמולים (תגמולי מעסיק) לטובת עובדים המבוטחים בקרן פנסיה יהיו לכל הפחות בשיעורים הבאים:

 

5.2.2016 ועד 30.6.2016

1.7.2016- 31.12.2016 

1.1.2017 ואילך

מעסיק

6%

6.25%

6.5%

עובד

5.5%

5.75%

6%

 

לעובדים המבוטחים בביטוח מנהלים או קופת גמל יהיה חלק תגמולי המעסיק כדלקמן:

* 5% לפחות מתוך חלק תגמולי המעסיק ישויכו לטובת תגמולים ויתרת ההפרשה תוקצה לרכישת כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה שיבטיח 75% משכרו של העובד. היה ויתרת ההפרשה אינה מספיקה לרכישת ביטוח כזה לעובד נתון (למשל בשל גילו או בשל מצב רפואי), על המעסיק להגדיל ההפרשות עד 7.5% לכל היותר (נראה שאפשר יהיה להסכים להשלמת סכומים מעבר ל 7.5% על חשבון העובד). 

לגבי חלק ההפרשות לפיצויים: על פי הקבוע בצו ההרחבה חלק הפיצויים יהיה בהתאם לקבוע בהסכם החל על העובד והמעסיק ולא פחות מ- 6% מהשכר המבוטח. היה ואצל המעסיק שיעור הפרשה שונה לרכיב פיצויי פיטורים לפנסיה ולקופת ביטוח מנהלים, יהיה רשאי המעסיק, להשוות את שיעור ההפרשה לרכיב פיצויי פיטורים לשיעור ההפרשה הנהוג בקרן הפנסיה, אך כאמור לא פחות מ- 6%.

למרות האמור, מוסיף וקובע צו ההרחבה כי לא ייפגעו זכויות קיימות של עובד קיים ולא יופחתו אחוזי הפרשות לפיצויים שכבר זכה לקבל קודם לתיקון. כמו כן קובע כי לא ייפגע עובד חדש אשר יתקבל לעבודה עם פוליסה קיימת בשיעור הפקדה גבוהים יותר. כך גם עובד שבוטח בביטוח מנהלים והופרשו לו 8.33% לחלק הפיצויים וחל עליו סעיף 14 ועבר לקרן פנסיה (בה בדר"כ חלק הפיצויים עומד על 6% בלבד), ימשיך המעסיק להפריש עבורו 8.33% עבור חלק הפיצויים וימשיך לחול עליו סעיף 14 על כלל פיצויי הפיטורים.

השכר המבוטח יהיה כפי שהוגדר בהסכם החל על העובד אך לא פחות מהשכר המבוטח המתחייב על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה . נציין, כי השכר המבוטח לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2008 חל על שכר העובד או השכר הממוצע במשק לפי הנמוך; כעת על פי צו ההרחבה, עובד אשר השכר המבוטח שלו גבוה יותר יהיה זכאי להגדלת שיעורי ההפרשות על כל השכר הקובע כפי שנקוב בהסכם העבודה, או תיקון הסכם העבודה בהתאם. בחלק מהמקרים המדובר בהסכמים קיבוציים, ביניהם למשל הסכם הפנסיה בתעשייה בו נקבע כי השכר המבוטח של העובדים יעמוד על מלוא שכרם של העובדים, ללא תקרה. 

 

הקשיים ביישום

עוד צפויים לפנינו קשיים לא מבוטלים ביישום תיקוני החקיקה המתוארים ולהתאמת מערכת ההסדרים החלה אצל כל מעסיק ומעסיק.

על אלו מתווספת העובדה, כי מדובר במארג חקיקתי מורכב המכיל ניסוחים מסורבלים, אשר כבר נשמעות להן פרשנויות שונות, עובדה המגדילה את אי הבהירות סביב הנושא כולו. 

קשיים אחרים ביישום מתייחסים לעובדים המבוטחים בקרנות פנסיה ותיקות אליהם לא ניתן להגדיל את אחוזי ההפרשות (כך על פי חוק) וכך יהיה הכרח בפתיחת קופה פנסיונית נוספת לאותם עובדים. גם בעובדים מאוגדים המבוטחים כיום מכוח הסכמים קיבוציים בקרנות פנסיוניות בנוסף לפוליסות אובדן ביטוח עבודה נפרדות המתווספות עליהן (וכך למעשה נוצר "ערבוב" בין שני סוגי המוצרים הפנסיוניים) צפויים קשיים ביישום.

ניתן לצפות גם להתאמות של המוצרים הפנסיוניים אשר ביסודם הינם מוצרים שונים ותוכניות פנסיוניות אשר בבסיסן אחוזי הפרשות שונים.

הקשיים המתוארים מוטלים לפתחו של המעסיק יחד עם משימות נוספות מורכבות אשר אף הן אושרו בתקופה האחרונה, וביניהן: ביצוע הפקדות ודיווחים דרך מערכות סליקה ממוחשבות, בחירת קרן פנסיה ברירת מחדל אליה יבוצעו ההפרשות.

 

אחריות ביטוחית ואחריות פלילית

נמצא חסרים אם לא נדגיש בפניכם שני אלו:

(1) מעסיק שלא ממלא אחר חובותיו בביטוחו של העובד עלול, בקרות ארוע ביטוחי לעובד, להדרש לשאת במלוא הנזק הביטוחי.

(2) לאגף שוק ההון שבמשרד האוצר סמכויות נרחבות להפעלת סנקציות על מעסיקים, לרבות בהקשר של הפרת חופש הבחירה אשר חובה ליתן לעובד בבחירת המוצר הפנסיוני. משרד האוצר מפרסם ומעודד עובדים לפנות ולהתלונן ("מלשינון"). סמכויות האכיפה כוללות מאסר וקנסות בסכומים של עד
1.8 מליון ₪ (!)

 

לסיכום - המלצות

נמליץ על בחינת כלל ההסדרים הפנסיוניים החלים אצלכם והערכות לקראת כניסתו לתוקף של התיקון לרבות קבלת ייעוץ פרטני.

כמו כן נמליץ להמשיך ולעקוב אחר עדכונים בנושא, שכן כאמור נכון למועד כתיבת חוזר זה טרם הושלמו מהלכי התיקון והחקיקה.

אין בחוזר זה משום חוות דעת פרשנות על נושא זה ואין להסתמך על האמור כאן שלא בהסכמה מראש עם משרדנו וללא יעוץ פרטני. בכל שאלה או ענין אנו ממליצים כי תפנו לקבלת יעוץ משפטי מוסדר.

הננו עומדים לשירותכם בהליך בנסיון למציאת הפתרון המתאים ביישום התיקון כאמור,

 

בכבוד רב,

הדס שגיא (וינבאום) עו"ד

 

 

נוסח סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)

 

*התיקונים שהוכנסו בסעיף בפברואר 2016 (תיקון 12 לחוק) מסומנים במודגש בצבע אפור בהיר;

*התיקונים הצפויים להתקבל במסגרת תיקון 16 לחוק מסומנים באותיות נטויות ובמודגש בצבע אפור כהה יותר

 

בח

20.     (א)  עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל, לפי כל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי (בסעיף זה – הדין או ההסכם), או להמשיך ולהיות עמית בקופת גמל כאמור, רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל המיועדת למטרה של קופת הגמל שנקבעה לפי הדין או ההסכם לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו, בכפוף להגבלות על צירוף עמיתים שנקבעו בתקנון קופת הגמל ולהגבלות על הפקדת כספים לפי סעיף 22, ומעבידו של עובד כאמור לא יתנה את תשלום הכספים לקופת הגמל בעד עובדו ואת שיעור ההפקדה בעדו בכך שיופקדו בקופה מסוימת, בסוג מסוים של קופות או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות, והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם.

 

(

            (א1) נקבעה בדין או בהסכם התניה בניגוד להוראות סעיף קטן (א) ולפיה שיעור ההפקדה לקופה מסויימת או לסוג מסויים של קופות או לקופה שתבחר מתוך רשימה מסוימת של קופות, יהיה גבוה יותר משיעור ההפקדה לקופות או לסוגי קופות אחרים, יהיה העובד זכאי לשיעור ההפקדה הגובה מבין השיעורים שנקבעו כאמור, עד לתיקון הדין או ההסכם.

 

           (א2)       עובד שהמעביד מפקיד בעבורו כספים לקופת גמל בהתאם להוראות סעיף זה, רשאי לבחור, בכל עת, בכל בעל רישיון לשם מתן שיווק פנסיוני, ייעוץ פנסיוני או ביצוע פעולות בקופת הגמל, למעט הפקדת כספים לקופת גמל, ולעניין פעולה בקופת גמל שמתקיים לגביה האמור בסעיף 13 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני – רשאי העובד לבחור לבצע פעולה כאמור שלא כחלק מייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני ושלא בהמשך לו; מעבידו של עובד כאמור לא יתנה את הפקדת הכספים לקופת הגמל בעבור העובד או מתן טובת הנאה אחרת לעובד, בכך שבעל רישיון מסוים ייתן לעובד כאמור שיווק פנסיוני או ייעוץ פנסיוני או יבצע בעבורו פעולות אחרות בקופת הגמל.

          

           (א3) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה בדין או בהסכם התניה שלפיה שיעור ההפקדה לקופת גמל מסוג מסוים עומד על שיעור מסוים משכרו של העובד וכולל תשלום של המעסיק לרכישת ביטוח מועדף בשיעור הדרוש להבטחת 75% משכרו של העובד או בשיעור של 2.5% משכרו כאמור, לפי הנמוך מביניהם, ושיעור ההפקדה לפי הדין או ההסכם לסוג אחר של קופת גמל עומד על שיעור נמוך יותר, לא יראו בהתניה כאמור התניה של מעסיק לגבי שיעור ההפקדה בעד עובד לסוג מסויים של קופות לפי הסעיף הקטן האמור, ובלבד שהעובד יהיה זכאי לשיעור הפקדה שלא יפחת משיעור ההפקדה הקבוע בתוספת השלישית; בפיסקה זו, "שיעור ההפקדה"- כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שיעור ההפקדה" שבסעיף קטן (ד).

           (2) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.

 

           (ב)  נקבעה בדין או בהסכם, או מכוחם, קופת גמל לצורך הפקדת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), והעובד לא בחר קופת גמל אחרת לפי הוראות סעיף זה, על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, רשאי המעביד להפקיד את התשלומים האמורים באותה קופה, בהתאם להוראות הדין או ההסכם, או מכוחם, ולפי המטרות הקבועות בדין או בהסכם, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפטור את המעביד מחובותיו לפי הדין או ההסכם.

           (ג)  הממונה רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף זה.

 

           (ד)  בסעיף זה –

 

 

"ביטוח מועדף" – כהגדרתו בסעיף 32 (14) לפקודת מס הכנסה

"בעל רישיון", "ייעוץ פנסיוני" ו"שיווק פנסיוני" – כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

           "קופת גמל" – לרבות תכנית ביטוח כאמור בפסקה (8) להגדרה "סוג מוצר פנסיוני" שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, ולרבות מסלול השקעה בקופת גמל מסלולית, אך למעט מסלול השקעה של הכספים במרכיב הפיצויים שאינם באים במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים אשר אינו מסלול ברירת המחדל לפיצויים;

           "מסלול ברירת המחדל לפיצויים" – המסלול שלפי תקנון קופת הגמל המסלולית הוא מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים במרכיב הפיצויים כל עוד לא נבחר מסלול השקעה אחר, ובהעדר מסלול כאמור – המסלול שבו מנוהל החלק הגדול ביותר של הכספים במרכיב הפיצויים בקופה.

 

           "שיעור ההפקדה"- כל אחד מאלה:

           (1) שיעור מרכיב תשלומי המעסיק, לרבות השיעור המרבי של תשלומי המעסיק לרכישת ביטוח מועדף, שהעובד זכאי לו לפי הדין או ההסכם, ולמעט תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים;

           (2) שיעור תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים

 

 

תוספת שלישית (סעיף 20 (א) (3)

 

שיעור ההפקדה

(א) מיום כ"ו בשבט התשע"ו (5 בפברואר 2016) עד יום כ"ד בסיוון התשע"ו (30 ביוני 2016)- שיעור ההפקדה למרכיב תשלומי המעסיק, כפי שנקבע בדין או בהסכם לאותו סוג של קופת גמל;

(ב) מיום כ"ה בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016) עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016)- 6.25%;

(ג) מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017 ואילך – 6.5%. 

 

צו הרחבהצו הרחבה 2צו הרחבה 3