< למאמרים

ניהול יישובי המגזר הכפרי בישראל – איפה משרד הפנים?

09.12.15 | 09:46  

נוכח השינויים הגדולים שחלו בשנים האחרונות במגזר הכפרי, עם הקמת ההרחבות, עולה צורך דחוף לבחון מחדש את הכלים הארגוניים ואת הסדרי החקיקה, לפיהם פועלים הוועדים המקומיים ביישובים, לצד האגודות הקהילתיות.

בהתאם לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח- 1958, (להלן-"צו המועצות") מואצלות לוועד המקומי סמכויות נרחבות, מבלי שקיימת מסגרת מכוונת בצורת חקיקת משנה, תקנות או חוזרי מנכ"ל אשר מנחים את הוועדים המקומיים בפעילותם. פעמים רבות פועל הוועד המקומי אף ללא הסמכה או האצלה כנדרש בצו המועצות.

הואקום שנוצר, מוביל לכך שישובים רבים, במקביל לעבודת הוועד המקומי, הקימו אגודה שיתופית קהילתית, המהווה תאגיד פרטי מכוח פקודת האגודות השיתופיות, המבצעת למעשה פעולות שלטוניות מובהקות בעלות השפעה מהותית על חיי התושבים, ללא פיקוח ציבורי וללא רגולציה, זאת ללא תחולה לכאורה, של המשפט הציבורי והנורמות הנגזרות מתחולתו, כמו לדוגמא חזקת תקינות המנהל, חובת קיום מכרז ועוד.

בזמן שהאגודה הקהילתית פועלת הלכה למעשה כזרוע שלטונית לצד הוועד המקומי, ולצורך "נוחות ההפעלה", מתרחש שרשור תקציבים מהמועצה האזורית ומהוועד המקומי - לאגודה הקהילתית להקמת תשתיות, כמו גם לרכישת ואספקת שירותים ציבוריים מובהקים וזאת, לעיתים בלא שמתבצעת הפרדה בניהול הכספים של שני הגופים, ומבלי שהוועד המקומי מילא אחר הוראות צו המועצות האזוריות.

התפקיד השלטוני, מתבצע ע"י האגודות הקהילתיות על ידי אותם תושבים, (ב-35% מהיישובים ב"זהות וועדים" למרות תיקון סעיף 91 לצו המועצות, אשר הבהיר כי הכוונה היא זהות עם אגודה חקלאית ולא קהילתית), רובם ככולם פועלים בהתנדבות ובשעות מוגבלות, ובמקרים רבים, ללא יכולת מקצועית או ניהולית מתאימה. מאחר ואין זה מתפקידו של רשם האגודות השיתופיות לקבוע תקנות או הוראות לפעילות האגודות השיתופיות, ואין כל חיקוק המחייב זאת, אזי סמכויות אלה מופעלות ללא כל מסגרת מחייבת.

אם משרד הפנים כגוף האמון על פעילות השלטון המקומי, מחוסר סמכות כלפי האגודות בהיותן גוף פרטי המאגד את חבריו מתוך בחירה. על המחוקק לעשות בדחיפות שינוי במצב הקיים. יש להתקין חקיקת משנה או לכל הפחות לפרסם הנחיות מנהליות, אשר יקבעו את המותר והאסור לוועדים המקומיים בפעילותם לצד האגודות.

מבקר המדינה בדוח משנת 2013, מצביע על כך שכבר בשנת 2016 בחוות דעת שהוכנה ע"י המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), נקבע: " כי אגודה קהילתית, שהיא גוף מתחום המשפט הפרטי, אינה רשאית להסיג את גבולם של הוועד המקומית והמועצה האזורית, והתיימרותה ליטול לעצמה סמכויות של הרשות המקומית, כקבוע בתקנון האגודה הקהילתית, אינה כדין."

למרות שחוות דעת זו העוברה לכל הגורמים ובכללם לרשם האגודות השיתופיות, המשיך הרשם לאשר תקנונים של אגודות קהילתיות הכוללות הוראות מנוגדות לחוות הדעת.

מתגובת האגף לאיגוד שיתופי במשרד התמ"ת (אז) נמסר, כך בדו"ח המבקר: "כי רשם האגודות השיתופיות סבר בזמנו שחוות הדעת שגויה ודרש מהיועמ"ש לבטלה". מכאן, שקימת מחלוקת מהותית בין רשם האגודות השיתופיות, לבין עמדת היועמ"ש אשר למיטב הידיעה טרם נפתרה.

במצב המתואר, ממשיך רשם האגודות לאשר את הקמתן של אגודות שיתופיות אשר המטרות המוצהרות בתקנונים הן ניהול מוניציפלי, בו חברים כל תושבי היישוב.

על המחוקק להביא לאימוץ חוו"ד היועמ"ש ולעגן את ההוראה לפיה לא ניתן לנהל את השרותים המוניצפליים ע"י אגודה שיתופית קהילתית, שלא חלות עליה החובות מתחום המשפט המנהלי. הגיעה העת שמשרד הפנים האמון על הנחיית ופיקוח על הרשויות המקומיות לקבוע כללים ברורים על סמכויות וחובות הוועדים המקומיים, לפעול להעברת התפקידים הציבוריים מהאגודה הקהילתית לוועד המקומי, ולמניעת "זהות ועדים" פרסונאלית של ועדים מקומיים עם האגודות הקהילתיות.