< למאמרים

מהו החוף המלוכלך ביותר בישראל, ומה המדינה יכולה לעשות כדי למנוע זאת?

02.06.16 | 10:41  

ניקיון החופים נבחן על ידי המשרד להגנת הסביבה באמצעות "מדד חוף נקי". מתוצאותיו עלה כי חלה ירידה באחוז החופים שדורגו כנקיים - נקיים מאוד מ61% מהחופים ל34% מהחופים.

הבדיקה שבוצעה כאמור מיד לאחר סיום חול המועד פסח, נקודת זמן בה החופים במצב מלוכלך ביותר לאחר שרבים מאזרחי ישראל מבלים ונופשים בהם ומשאירים, לצערנו, אשפה מפוזרת בחוף.

ניקיון החוף על פי המדד מתבצע באמצעות דיגום של פסולת הפלסטיק, על סוגיה השונים, ובדלי הסיגריות הנמצאים בנקודות דיגום שונות הנמצאות בשטח החוף.

לא מפתיע כי הרשויות המקומיות בהן נמצאו החופים הנקיים ביותר הינן בת-ים, אשדוד ותל אביב, בעוד הרשויות בהן נמצאו החופים המלוכלכים ביותר הינן: גן רווה, ג'יסר א-זרקה ואילת.

המשותף לרשויות בהן החופים הנקיים ביותר היא שהן רשויות בעלי רצועת חוף קטנה יחסית, אשר ברובה מתקיימת פעילות עסקית של עסקים מסחריים שרבים מלקוחותיהם משתמשים בחוף הסמוך אליהם. עסקים אלו, והרשויות בהן הם נמצאים, מבינים כי אם החופים שבקרבתם לא יהיו נקיים, ידיר הציבור את רגליו מחופים אלו וכך יפגעו שני הגורמים; העסקים מירידה בהכנסות שתסכן את קיומו של העסק והרשויות, שהיעלמות העסקים מקרבן תפגע בהכנסותיהן מארנונה.

וכך, לא פלא כי הרשויות שבהן נמצאים החופים המלוכלכים ביותר הינן רשויות שבהן אין עסקים בקרבת החוף כיון שלרשות המקומית, על אף שזו אחריותה לשמור על ניקיון החופים שבתחומה, אין תמריץ כלכלי לנקות את החוף שהיא אינה רואה ממנו הכנסה. הימצאותה של אילת ברשימת החופים המלוכלכים אינה צריכה להפתיע, וזאת משום שהחופים שהוגדרו מלוכלכים הינם חוף חברת החשמל והחוף הסמוך למסוף טאבה, בחופים אלו לא מתקיימת פעילות עסקית כלשהי והמבלים בהם מגיעים על מנת לנפוש בחופים אשר רחוקים מהחופים המתויירים למיניהם.

אם מדינת ישראל, ובפרט משרדי האוצר, הפנים והגנת הסביבה, מעוניינים כי יחול שיפור במצב ניקיון החופים בישראל עליהם להביא לידי מצב בו לרשויות יהיה את היכולת הכלכלית להשקיע בניקיון החופים, בין אם על ידי פתיחת עסקים באזור החופים או בין אם על ידי תקצוב הרשויות המקומיות בהתאם לאורך מקטע החוף שברשותה.

כיום, רק המשרד להגנת הסביבה מעניק תמיכה כספית לרשויות חופיות במסגרת קול קורא "חוף נקי", אולם תמיכה זו עומדת על 2.3 מיליון שקלים בשנה לכל הארץ, סכום שאינו מכסה את העלויות הרבות שכרוכות בניקוי החופים. כמו כן, התמיכה מתקבלת רק לאחר שהחופים מקבלים את דירוג הניקיון לפי מדד "חוף נקי". כלומר, הפרמטר לפיו יקבע אם רשות תקבל תמיכה או לא הוא רמת ניקיון החופים שברשותה, אין התחשבות כלל באורך בפעילות העסקית שמתקיימת בחופים או באורך מקטע החוף שבידי הרשות המקומית. ברי כי ככל שהרשות תהיה בעלת מקטע חוף גדול יותר, כך יגדל הסיכוי כי בשטחה יהיו חופים מלוכלכים, והתמיכה בה תיפגע.

לכן, נדרשות שתי פעולות עיקריות לניקוי החופים בישראל – הראשונה שהמדינה תחליט כי ניקיון החופים הוא משימה לאומית, תכניס את היד לכיס ותקצה סכום ראוי אשר יסייע לרשויות המקומיות לנקות את החופים, השנייה שבקביעת התיקצוב שתקבל כל רשות ורשות יינתן משקל ראוי לפעילות העסקית המתקיימת בחוף ולאורך מקטע החוף אשר נמצא בידי הרשות המקומית.