< למאמרים

הטמעת הסדרי נגישות

02.09.15 | 04:31  

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל חיים כ-1,440,000 איש עם מוגבלות. כלומר, כ-18% מהאוכלוסייה במדינת ישראל הינם אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית (לקות ראייה ושמיעה), נפשית או שכלית. מגוון פעילויות חיי היום יום אינן נגישות לאנשים אלו באותו האופן כמו למרבית האוכלוסייה, וכך קורה שהם מודרים פעם אחר פעם מן המרחב הציבורי. זכותם של אנשים עם מוגבלויות לנגישות הוכרה על ידי בית המשפט העליון כזכות יסוד, וזאת עוד טרם עיגונה הרשמי בחוק (בג"ץ 7081/93 שחר בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים-רעות" פ"ד נ (1) 19). בשנים האחרונות, נוספו לחקיקה הסדרים רבים שמטרתם ליצוק תוכן לתוך הזכות לנגישות והחובה להנגיש, כשנקודת אחיזה מרכזית של הסדרים אלו מצויה בדיני התכנון והבניה. מטרת מזכר זה הינה להציג את הוראות התחולה הרחבות של דיני הנגישות, וכן את תמצית ההסדרים החקיקתיים הרבים שהתווספו בעניין זה בשנים האחרונות, כחלק מדיני התכנון והבניה, ואת התחולה של הסדרים אלה ביחס לארגונכם. שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות – עקרון יסוד: 1. בשנת 1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998 (להלן: "חוק השוויון"), וזאת במטרה: "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכים המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו." 2. יש הסוברים כי מעמדו הנורמטיבי של חוק השוויון הינו כשל חוק יסוד, בשל עקרונות השוויון והכבוד עליהם הוא מושתת. 3. החוק הגדיר "אדם עם מוגבלות" באופן הבא: "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, ואשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים." 4. סעיף 6 לחוק השוויון קובע כי מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו תוך שמירה על העקרונות הבאים: 4.1 הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו; 4.2 השירות יינתן במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, ותוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין, כאמור בחוק; 4.3 שירותים הניתנים על ידי גוף ציבורי יינתנו באיכות נאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של האדם, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי. 5. סעיף 20 לחוק השוויון מקים את נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן: "הנציבות"), אשר יושבת במשרד המשפטים ותפקידה לקדם את עקרונות היסוד של החוק ולאכוף את ההסדרים השונים מכוח החוק והתקנות, לרבות בתחום של איסור אפליה בתעסוקה, ומימוש הוראות בדבר העדפה מתקנת עבור אנשים עם מוגבלות. הזכות לנגישות: 6. בשנת 2005 תוקן חוק השוויון באופן משמעותי ונוסף לו פרק ה'1, אשר קובע את עקרונות היסוד של דיני הנגישות. 7. סעיף 19א מגדיר מהי נגישות: "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי;" 8. סעיף 19ב קבע מהי הזכות לנגישות: "אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי." מקום ציבורי – מקום, לרבות מקום מהמקומות המנויים בתוספת הראשונה, או חלק ממנו, העומד לשימושו של הציבורי או חלק בלתי מסוים ממנו, ולרבות מקום שבו ניתן שירות ציבורי; שירות ציבורי – שירות, לרבות שירות מהשירותים המנויים בתוספת השנייה, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, שירות הניתן בידי גוף ציבורי ושירות הניתן במקום ציבורי. 9. כפי שניתן לראות מהוראות אלו וכן מעיון בתוספת הראשונה והשנייה לחוק השוויון, ההגדרה של מקום ושירות ציבורי, המהווה חלק מהזכות לנגישות, הינה הגדרה רחבה ולא סגורה הכוללת בין היתר את כל אלה: רשויות ומוסדות ציבוריים, כל מקום המשמש להתכנסות, משרד או בניין משרדים, תחנת דלק, כל מקום המספק שירותי בריאות, בית מלון וכל מקום המספק שירותי אירוח ולינה, מוסדות חינוכיים, מעון לסטודנטים, מעון לעובדים, מרכז מבקרים, כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות, כל מקום המשמש למופעים ולבידור, מרכז קניות או כל מקום המשמש לקניות, חניון, נמל, מסוף ,תחנת אוטובוס, רכבת וכל מקום המשמש לתחבורה ציבורית, והרשימה עוד ארוכה. 10. סעיף 19ח(ג) קובע כי האחראי למקום ציבורי יהיה האחראי על ביצוע התאמות לנגישות לאנשים עם מוגבלות, וכן ידאג להחזקתן התקינה של התאמות אלו (להלן: "אחראי הנגישות"): 10.1 לעניין התאמת נגישות הדורשת היתר בניה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), אחראי הנגישות יהיה בעל הזכות בנכס. 10.2 לעניין התאמות שאינן דורשות היתר בניה, אחראי הנגישות יהיה המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי. 11. החקיקה מבחינה בין שני פרמטרים מרכזיים של נגישות: 11.1 נגישות פיזית – הכוונה הינה ליצירת מבנים, תשתיות וסביבה נגישים מבחינה פיזית. נגישות זו נשענת על "עקרון הרצף", שמטרתו לאפשר לכל אדם עם מוגבלות לקבל שרות נגיש מההתחלה ועד הסוף – החל מחניית נכים, עלייה נגישה למדרכה, דרך גישה נגישה, דלק כניסה נגישה, מסדרונות נגישים, דלפקי מודיעין ושירות נגישים, מעלית נגישה, שירותי נכים ועוד. די בכך שאחד מן המרכיבים הללו לא מתקיים, בכדי לשבור את הרצף ולמנוע מאנשים עם מוגבלות את השירות המוצע במקום. 11.2 נגישות השירות – התאמת השירות באופן שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל לצרוך אותו, למשל, על ידי הדרכת עובדים לתת שירות נגיש, הנגשת מוקדים טלפונים ואתרי אינטרנט, פרסום נגיש, יצירת נהלים בתוך הארגון להטמעת הנגישות, וכיו"ב. 12. כפי שיפורט להלן, דיני התכנון והבניה משחקים תפקיד מרכזי בהסדרת הנגישות הפיזית. החקיקה שעוסקת בנגישות מבנים, תשתיות וסביבה מהווה שילוב בין דיני התכנון והבניה וההסדרים הנובעים מחוק השוויון. מורשי נגישות ורכזי נגישות 13. חוק השוויון יוצר שני תפקידים מרכזיים להטמעה ואכיפה של ההסדרים השונים. האחד – מורשה נגישות, שתפקידו לפקח על הטמעת ההסדרים בארגון מטעם הנציבות; השני – רכז נגישות, המהווה "שוטר פנים ארגוני", שתפקידו לפעול להטמעת ההסדרים באופן אקטיבי מתוך ובתוך הארגון. 13.1 ישנם שני סוגים של מורשי נגישות– 13.1.1 מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה; 13.1.2 מורשה נגישות השירות; מורשה הנגישות יכול להיות אדריכל, מהנדס, הנדסאי או בעל מקצוע אחר שהוכר על ידי שר התמ"ת (היום שר הכלכלה), ועליו לעבור הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בעניין נגישות. 13.2 רכז נגישות – ארגון המעסיק מעל 25 עובדים, המספק שירות ציבורי כהגדרתו בחוק השוויון, מחוייב למנות רכז נגישות. מדובר באדם שימונה מקרב עובדי הארגון ויהיה אחראי להטמעת ההסדרים שעניינם נגישות בתוך הארגון. על רכז הנגישות להיות בקיא ככל שניתן בתחום הנגישות, וככל שאפשר עליו להיות אדם עם מוגבלות. רכז הנגישות ימסור מידע לציבור אודות נגישותו של השירות הציבורי או המקום, וכן ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובותיו של השירות הציבורי, בהתאם להסדרים בחקיקה. נגישות פיזית של מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס) 14. ההסדרים החקיקתיים הנוגעים להסדרת הנגישות הפיזית למבנה הציבורי, או בו ניתן השירות הציבורי מבחינים בין האופן בו תבוצע הנגשת מבנה קיים, לבין הנגשת מבנה חדש. 15. לפני חקיקת חוק השוויון, על תיקוניו, ניתן היה למצוא בדיני התכנון והבניה ובתקנות מכוחו הסדרים מסוימים שנוגעים לנגישות, כגון, הוראות לעניין התקנת מקומות חנייה מיוחדים לנכים, התקנת מעליות וכיו"ב. 16. עם זאת, לאחר תיקון חוק השוויון בשנת 2005, החל המחוקק במלאכת תיקון דיני התכנון והבניה על ידי הוספת מסה של הוראות חדשות, שמטרתן להסדיר את נגישותם של מבנים ציבוריים חדשים לאנשים עם מוגבלות. 17. כך, בשנת 2005, תוקן חוק התכנון והבניה, ונוספו הוראות חדשות שעניינן נגישות. את מרביתן ניתן למצוא בפרק ה'1 ופרק ה'1א החדש, שכותרתו: "נגישות לאנשים עם מוגבלות". 18. סעיף 158ו1(ג) לחוק התכנון והבניה קובע כדלקמן: "מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי פרק זה, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות." 19. התיקון קבע כי שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הנציבות וארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרתו של חוק השוויון, את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש. 20. סעיף158ו3 קובע, כי לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר לבניין שהוא מקום ציבורי חדש, או לחלק ממנו, אלא אם התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימים כל הסדרי הנגישות הרלוונטיים. 21. בעקבות תיקון זה, תוקנו בשנת 2009 ובשנת 2012 תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970. במסגרת התיקונים התווספו הסדרים חדשים ומפורטים מאוד להוראות התוספת השנייה, אשר במרביתם מפורטים בחלק ח'1 לתוספת. תקנות אלו מהוות מעין ספר הדרכה לאחראי על הנגישות בבואו ליישם את עקרונות הנגישות במסגרת הוצאת ההיתר. 22. הוראות חלק ח'1 לתוספת מפנות, בין היתר, גם לתקן ישראלי לנגישות הסביבה הבנויה (ת"י 1918). תקן זה כולל שישה חלקים, כשכל חלק מגדיר בצורה מפורטת דרישות מינימום לתכנון נגיש אשר ישרת אנשים עם מוגבלות בהתאם לתחום העיסוק והשירות שמספק הארגון. 23. כפי שניתן לראות, מדובר בהיקף נכבד של הוראות חדשות, אשר חלקן התווספו לדיני הנגישות אך לאחרונה, וישנה חשיבות רבה ליישמן בתוכניות והיתרי בנייה חדשים. 24. לצד ההוראות הרבות שקובעים דיני התכנון והבניה בנוגע להנגשתו של מבנה חדש, הרי שישנם הסדרי חקיקה רבים שעניינם הסדרת נגישות במבנים הקיימים. 25. ביום 3.11.2011 אושרו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), תשע"ב-2011. תקנות אלו כוללות הוראות רבות ומפורטות בנוגע לביצוע התאמות נגישות למבנים קיימים, ובהן, הקצאת חניות נכים, התאמת מבנה השירותים, התאמה בין מפלסים, התקנת מעלית, התאמת שטחי החוץ וכיו"ב. 26. תקנות אלו קובעות החלה הדרגתית של הוראותיהן, ולוחות זמנים לביצוע התאמות נגישות (בהתאם לכמות הנכסים): 26.1 רשות מקומית – מחויבת להנגיש את המבנים שבחזקתה עד נובמבר 2021; 26.2 רשות ציבורית – עד נובמבר 2018; 26.3 ארגון פרטי – עד נובמבר 2017. 27. מרבית ההוראות הינן טכניות במהותן, ונועדו ליישום פרטני על ידי אנשי המקצוע השונים, בעת ביצוע ההתאמות הפיזיות בפועל. הוראות אלו מפורטות ברובן בתוספת הראשונה לתקנות. 28. באופן כללי יצויין, כי לשם הנגשת מבנה קיים נדרש בשלב הראשון לערוך סקר נגישות. כלומר, לבדוק קיומן של התאמות הנגישות לפי התוספת השנייה לתקנות, בבניין הקיים או בחלקי בניין קיים ושטחי החוץ שלו, שבהם ניתן בפועל שירות ציבורי, או נעשה בהם שימוש על ידי הציבור; בשלב שני, יש לפעול בהתאם לממצאי הסקר, לביצוע הסדרי הנגישות הנדרשים בתוך פרק הזמן שנקבע לכך, כאמור לעיל. 29. יש להפנות את תשומת ליבם של רכזי הנגישות ואנשי המקצוע הרלוונטיים להוראות החדשות הללו וכן ללוח הזמנים שקובעות התקנות, ולוודא יישומן בשטחים הציבוריים המוחזקים על ידי ארגונכם. 30. יש לציין כי כל האמור לעיל נוגע לעניין הסדרי נגישות עבור הציבור הרחב. עם זאת, חובת ההנגשה כוללת גם היבט נוסף, ספציפי יותר, והוא בדבר זכאותם של עובדי הארגון שהינם בעלי מוגבלויות לסביבת עבודה נגישה. כאן חובת ההנגשה חלה על המבנים שנועדו לשימוש העובדים בעלי המוגבלויות, בין אם הם מוגדרים כמבנים ציבוריים או שניתנים בהם שירותים ציבוריים, ובין אם לאו. נגישות השירות 31. מירב ההסדרים החקיקתיים הנוגעים להנגשת השירות מאוגדים בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, אשר אושרו ביום 18.2.2013. 32. תקנות אלו כוללות הוראות רבות ומפורטות שעניינן הנגשת השירות, ובהן התאמת נהלים, הליכים ונוהגים בשירות, יחס לחיות שירות ומלווים, נהלי פינוי מיוחדים בשעת חירום, התאמות שלטים, פטור מהמתנה בתורים, התאמת עמדות שירות, עמדת מודיעין נגישה, התאמות במערכת הכריזה, הספקת אמצעי עזר, הנגשת מידע, לרבות אתרי אינטרנט, ועוד הוראות רבות ומפורטות. 33. גם בתקנות אלו נקבעה חובה לבצע סקר נגישות, בכדי לתחום תחילה את התאמות הנגישות הנדרשות בשירות הספציפי שמספק הארגון. 34. לאחר ביצוע הבדיקה, נדרשת הטמעת ההסדרים הרלוונטיים, הכפופה אף היא ללוח זמנים, כאשר המועד להשלמתם הינו, בכפוף לחריגים, 1.7.2015. 35. על רכז הנגישות לתת את הדעת לסוגיה חשובה זו, ולפעול לבחינת היבטי השירות שיש להנגישם וטרם הונגשו, ולפעול להטמעתם בארגון עד למועד האמור. פטורים מחובות ההנגשה 36. הן חוק השוויון והן חוק התכנון והבניה מכירים בבעייתיות ובנטל שעלול להיות מוטל על ארגון בשל חובות ההנגשה הרבות. בהתאם לכך, מבקשים חוקים אלו לבצע איזון בין הזכות לנגישות לבין יכולותיו של הארגון לעמוד מבחינה כלכלית בביצוע ההתאמות הנדרשות. 37. סעיף 19יג לחוק השוויון קובע סייגים לחובת הנגישות, באם מתקיים אחד מאלה: 37.1 התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת; 37.2 התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי העניין: 37.2.1 סוג השירות או המקום; 37.2.2 היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסייה הנדרשת לשירות או למקום; 37.2.3 טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות; 37.2.4 קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות; 37.2.5 קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות בהתאם להוראות החוק; 37.2.6 היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות בהתאם להוראות החוק; 37.3 התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי במהותו של מקום ציבורי קיים או של שירות ציבורי. 38. עם זאת, הוראות סעיף 19יג לא יחולו על רשות ציבורית, אלא אם ניתן פטור מיוחד על ידי הנציב, ואין בכוחו לסייג חובות שנקבעו בחוק התכנון והבניה טרם כניסתן לתוקף של התקנות שעניינן הנגשת מבנה קיים. 39. כמו כן, מי שזכאי לפטור האמור, עודנו מחויב בביצוע התאמות נגישות חלופיות, ככל שהן סבירות בנסיבות העניין. 40. נוסף על כך, ניתן למצוא הוראות ספציפיות המקנות פטור מחובות ספציפיות בתקנות השונות שהותקנו, ואשר חלקן צוינו לעיל. תחולת ההסדרים בשטחי יהודה ושומרון 41. דיני התכנון והבניה הישראלים אינם חלים ככלל על שטחי יהודה ושומרון. במקומם הדין החל הינו הדין הירדני. עם זאת, הדין הישראלי בחלקו חל בשטחים אלו מכוח צווים שהוציא המושל הצבאי. 42. בדרך זו, רוב הסדרי הנגישות הקיימים הוחלו על שטחי יהודה ושומרון. 43. באוקטובר האחרון חתם האלוף ניצן אלון, מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון, על שלושה צווים חדשים: 43.1 תיקון מס' 210 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1982; 43.2 צו בדבר תכנון ערים ובניינים (תיקון מס' 21) (יהודה והשומרון) (מס' 1749), תשע"ה-2014; 43.3 צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (תיקון מס' 4) (יהודה ושומרון), תשע"ה-2014. דברי החקיקה הללו מאמצים את הוראות חוק השוויון, וכן הוראות נוספות שעניינן הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלויות, כגון, חוק חניה לנכים, תשנ"ח-1998 ועוד. 44. מעבר לצווים החדשים, הרי שמרבית ההוראות הרלוונטיות שעניינן נגישות הוחלו לא מכבר על שטחי יהודה ושומרון, במסגרת צווים קודמים, כגון: 44.1 צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה ושומרון) (מס' 418), תשל"א-1971; 44.2 צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה ושומרון) (מס' 997), תשמ"ב-1982. 44.3 צו נוסף רלוונטי הינו הצו בדבר ההתגוננות האזרחית (יהודה ושומרון)(מס' 1670), תשע"ב-2012, אשר מאמץ, בשינויים המחויבים, הוראות לעניין נגישות בשעת חירום. 45. לאור כל זאת, יש להטמיע את הסדרי הנגישות הקיימים בדין גם ביחס למבני ציבור ושירותים ציבוריים בשטחי יהודה ושומרון. אכיפת חובות ההנגשה 46. ישנם מספר מסלולים משפטיים דרכם ניתן לאכוף את קיומן של חובות ההנגשה. 47. אכיפה פלילית – 47.1 לפי סעיף 19מח, הפרת החובות מכוח חוק השוויון והתקנות מהווה עבירה פלילית, אשר ניתן בגינה להגיש כתב אישור כנגד המפר. 47.2 הסנקציה– כפל קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; 48. אכיפה על ידי הנציבות – 48.1 צו נגישות – הנציב יכול להוציא צו נגישות, המורה על ביצוע התאמות בכפוף ללוח זמנים; המפר צו נגישות חשוף לקנס כאמור לעיל, וכן לקנסות נוספים. 48.2 חקירה – הנציבות יכולה לזמן אחראי נגישות לחקירה בשל חשש לאי אמידה בתנאי חוק השוויון והתקנות. 49. אכיפה אזרחית – 49.1 סעיף 19נא לחוק השוויון קובע כי מעשה ומחדל בניגוד להוראות החוק או התקנות הוא עוולה האזרחית, עליה חלות הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בשינויים המחויבים. 49.2 תובענה אזרחית יכול ותוגש בידי הנפגע, הנציבות או ארגון המקדם את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. 49.3 בשל עוולה לפי סעיף זה, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בגובה של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. 49.4 ישנה אפשרות להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בארגון. 50. תובענה ייצוגית – 50.1 בשנת 2014 תוקנה התוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, ונקבע כי ניתן יהיה להגיש תביעה ייצוגית בעילה של הפרת הוראות חוק השוויון וההסדרים מכוחו. לסיכום 51. כפי שניתן לראות, הטמעת כלל הסדרי הנגישות הנדרשים הינה תהליך מורכב וארוך, הכולל היכרות עם שתי מערכות דינים – דיני השוויון ודיני התכנון והבניה. יש צורך בלמידת ההסדרים והטמעתם בהתאם למועדים הקבועים בתקנות. 52. בשלב הראשון, יש לדאוג למינויו של רכז נגישות מקרב עובדי הארגון, שיהיה, ככל הניתן, אדם בעל מוגבלות. אין חובה כי העובד יאייש תפקיד זה במשרה מלאה. על הרכז ללמוד את התחום וליצור קשר עם מורשי הנגישות דרך הנציבות, בכדי להתחיל את התהליך הרלוונטיים. לעניין זה קיימים מגוון ארגונים המציעים קורסי הכשרה והשתלמויות עבור רכזי נגישות, ומומלץ להיעזר בהם. לשם למידה ראשונית של הנושא אנו ממליצים להסתכל במרכז המידע לנגישות שבאתר האינטרנט של הנציבות, וכן באתר של עמותת נגישות לישראל, בהם ניתן לאתר את מרבית המידע הרלוונטי. http://index.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/MercazHameidaLenegishut/Pages/default.aspx http://www.aisrael.org/ 53. בשלב שני, על הרכז לדאוג כי יבוצעו סקרי נגישות פנים ארגוניים – במסגרתם יש לבחון אילו אלמנטים של מבנה או שירות אינם נגישים ונדרש להנגישם, ובהתאם לכך לבנות תכניות פעולה. 54. בשלב שלישי, יש לפעול לביצוע חובות ההנגשה, באופן שיאפשר הטמעה מיטבית של ההסדרים הקיימים ועמידה בלוח הזמנים שנקבע בתקנות. על הטמעת הסדרי הנגישות להיעשות תוך שיתוף פעולה צמוד של אנשי המקצוע השונים. 55. חשוב לזכור – נגישות חשובה גם לאנשים שאינם מוגדרים כ"אנשים עם מוגבלות" ביניהם אמהות עם עגלות ילדים, אנשים כבדי משקל, אנשים גבוהי או נמוכי קומה, אלו הנושאים במוגבלות זמנית, ועוד. לאור זאת, קהל היעד שנהנה מהטמעתם של אותם ההסדרים הינו רחב בהרבה מן הציבור שהוגדר בחוק השוויון. 56. מזכר זה נוסח בכלליות, נעשה כשירות ללקוחות משרדנו, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל שאלה ו/או הבהרה אנו עומדים לרשותכם. 57. בהצלחה בהליך ההטמעה!