מדיה

עו"ד טלי גראיפר צורפה כשותפה במחלקת הליטיגציה עו"ד גראיפר רכשה את השכלתה במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת תל-אביב והוסמכה בשנת 2010, לאחר התמחות במשרד גרוס חודק קלינהנדלר ושות'. בהמשך עבדה כעורכת דין במשרד מוביל, בו עסקה בתיקי ליטיגציה שונים לרבות בתובענות ייצוגיות. בשנת 2015 הצטרפה גראיפר למחלקת הליטיגציה במשרדנו, בה היא מייצגת לקוחות עסקיים שונים בתיקי ליטיגציה מורכבים בנושאים מסחריים שונים, בהם סכסוכים חוזיים מורכבים, מחלוקות בתחום קניין רוחני ותובענות ייצוגיות.

רוצים לדעת כיצד עיריית ירושלים ניסתה לספח אליה שטח שאינו בתחומה העירוני? ומדוע בית המשפט המחוזי לא ראה זאת בעין יפה? קראו בגלובס את מאמרה של עו"ד ליטל ברששת, שותפה במשרדנו המתמחה, בין היתר, במיסוי עירוני

ברכות לחברת ZUTA CORE – הזוכה בתחרות SilicoNegev של עמותת מט"ע (מרכז טכנולוגיות עתידיות), אשר הוקמה במטרה לתמוך ולעודד מיזמי חדשנות הפועלים בנגב. הזוכה, חברה משדרות, פיתחה מערכת קירור מהפכנית ופורצת דרך לשרתים, שלא רק מגדילה את כמות השרתים שניתן להפעיל בשטח נתון, אלא גם מביאה לחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה. עו"ד גדעון לויט, שותף במשרדנו, גאה ללוות ולייעץ לעמותת מט"ע אשר השקיעה בחברה 500,000 שקלים, כמו גם בחברות הזנק נוספות הפועלות בנגב. בהצלחה!

גדעון לויט, עורך דין מוביל בעל כ-20 שנות ותק מקצועי, המתמחה בליווי וייצוג חברות הפעילות במגוון סקטורים ותעשיות, הצטרף בימים אלה כשותף למשרדנו. הצטרפותו של עו"ד לויט לצוות השותפים במשרד תסייע בחיזוק המחלקה המסחרית ובכניסתה לתחומי פעילות חדשים, במיוחד בעולמות הטכנולוגיה, ההיי-טק והקרנות. נציין כי בתחום המסחרי משרדנו ליווה בשנים האחרונות שורה ארוכה של חברות מסחריות מובילות במגוון תחומי פעילות. בין היתר, ייצג המשרד את הקבוצה הבינלאומית מיטרלי במגוון עסקאות בינלאומיות; את קבוצת וייס בעסקת מיזוג בתחום הצמיגים; משרדנו טיפל בעסקת המכירה של FCB לקבוצת ONE1; ייצג את חברת מנורה בהליך חדלות הפירעון של קבוצת IDB, ואנשי עסקים בכירים במאבק להקמת לשכת המסחר ישראל אנגולה; משרדנו אף מגיש שירות משפטי שוטף זה שנים רבות לחברת הצמיגים "אליאנס", מייצג את המכללה האקדמית בית ברל בכל ענייניה והליכים משפטיים שונים, וכן מייצג חברות בקבוצת כיל בעסקאות מסחריות ובליטיגציה. כמו-כן מייעץ המשרד לדירקטוריון של החברה הציבורית עמיר השקעות ועוד. עו"ד לויט רכש את השכלתו המשפטית בין השנים 1994 ל-1998 באנגליה, שם השלים תואר ראשון ותואר שני במשפטים (בהצטיינות) והתמקד בלימודי משפט בינלאומי פרטי. את דרכו המקצועית החל לויט בייעוץ וליווי חברות הייטק וגופי השקעה פרטיים בעסקאות פרייבט אקוויטי. בהמשך עבר לויט למשרד ישראלי בן צבי, משרד בוטיק המתמחה בשוק ההיי-טק, אשר לימים התמזג עם משרד עוה"ד שבלת. בתקופה זו, התמקד עו"ד לויט בליווי וייעוץ לחברות הזנק מקומיות ובנושאים מסחריים ותאגידיים. בשנת 2007 הצטרף לויט כשותף למשרדו של אליעד שרגא ושימש ראש המחלקה המסחרית במשרד. במסגרת עבודתו עסק עו"ד לויט בין השאר בליווי וייצוג חברות הפעילות במגוון סקטורים ותעשיות, לרבות בתעשיית ההון-סיכון וההיי-טק המקומי. במהלך שנים אלו לויט ייצג חברות סטארט-אפ בתחומי פעילות מגוונים, וכן צבר ידע וניסיון רב בתכנון, התוויה ויישום של עסקאות מסחריות שונות, מקומיות ובינלאומיות, לרבות עסקאות מיזוג ורכישה, השקעות הון סיכון, גיוסי השקעה ישירים ומשניים, גיוסי חוב, עסקאות רכש, מיזמים משותפים, שיתופי פעולה בנושאי מחקר ופיתוח, מסחור בטכנולוגיה, וכיו"ב. במהלך שנים אלו ייצג עו"ד לויט בין היתר את ביה"ח אסותא בעסקאות רכש ובמיזמים משותפים בחו"ל, טיפל בעסקאות בתחום ה-IT ובתחומים רבים נוספים, ייצג את קרן הנדל"ן בית וגג, לרבות במסגרת סכסוך בין בעלי המניות בשותף הכללי של הקרן; עסק במהלך רה-ארגון בחברת יזמות גדולה ומוכרת; טפל בעסקת הרכישה של פילת ישראל על ידי היי-קפיטל; ייצג את חברת DeKelOil (חברה ציבורית הנסחרת בלונדון) במיזם להקמת מפעל לייצור שמן דקלים בגאנה, ועוד. במשרדנו ירכז עו"ד גדעון לויט כשותף את הפעילות המשפטית במחלקה המסחרית של המשרד. משרד שביט בר-און גלאון צין ויתקון ושות׳ נוסד בשנת 1992 ומונה כיום כ-35 עורכי דין, מתוכם 14 שותפים, המתמחים במגוון תחומי המשפט המסחרי, וכן במשפט מנהלי, תכנון ובנייה, מקרקעין, ליטיגציה, רשויות מקומיות ומיסוי עירוני. המשרד משמש כנציג הישראלי ברשת משרדי עורכי הדין האירופאית ELG המתמחה בדיני חברות ובמשפט מסחרי, וכן כנציג ישראל ברשת עורכי הדין הגלובלית Cathay Associates המאגדת משרדי עורכי דין מובילים הממוקדים בהענקת שירותי ייעוץ למיזמים מסחריים בסין.

המהלך הלאומי שהוביל משרד האוצר בשנים האחרונות להשבת עשרות אלפי דונמים בייעוד חקלאי לטובת בנייה מסיבית למגורים, חייב את החקלאים להשיב למדינה קרקעות בתמורה לפיצויים מוגדלים. אלא בעוד שמשרד האוצר מבקש לזרז הליכים באמצעות תמרוץ שיינתן לחקלאים שישתפו פעולה - ואיפשר לחקלאים לסחור באופציות על חלק מהקרקע - הרי שרשות המסים אינה מכירה בכך ומטילה מיסוי מלא על מלוא שווי הקרקע בעסקות אלה. עורכי הדין רון צין ורועי הכט ממשרדנו, המייצגים בעלי קרקעות המחזיקים במאות דונמים של קרקע להשבה, מותחים ביקורת על המצב שנוצר ואומרים כי "עמדת רשות המסים אינה מתיישבת לא עם ההיגיון הכלכלי ולא עם המציאות בשטח"

בית המשפט המחוזי בחיפה, (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים), הורה על ביטול דרישה שהוציאה העירייה לחברת נייר חדרה לתשלום היטלי פיתוח בגובה 47 מיליון שקל. בפסק הדין נקבע כי נפלו פגמים מהותיים באופן קביעת התעריף של ההיטלים ובעקבות כך בגובה התעריף שנקבע. "משבחרה עיריית חדרה שלא להתמודד עם טענות אלו באופן ספציפי, אין מנוס מביטול דרישת התשלום על כל חלקיה", נכתב בפסיקה. חברת נייר חדרה יוצגה על ידי עורכי הדין עפר בר און, רוית ברעם מזור ויובל שרמן ממשרדנו.

ניסיתם פעם לערער על חיובי הארנונה שהושתו עליכם? אם כן – ודאי גיליתם שהשאלה לאיזו ערכאה לפנות בנושא אינה פשוטה. אף שבשורה של פסקי דין נקבע כי טרם פנייה לבית המשפט, יש לערער על השומה בפני מנהל הארנונה, השאלה של רטרואקטיביות החיוב נותרה בסמכות ייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים. מבולבלים? אנחנו לא, אבל עדיין - כדאי לשים לב. קראו ב גלובס - Globes את מאמרה של עו"ד ליטל ברששת פרי , שותפה במשרדנו המתמחה, בין היתר, במיסוי מוניציפאלי

בינואר השנה, לאחר 31 שנות שירות, פרש "חוק ההגבלים העסקיים" לפנסיה והוחלף בחוק חדש, צעיר ועדכני: "חוק התחרות הכלכלית". חודשיים בלבד לאחר יציאתו על העולם העסקי, קיבל החוק החדש טיוטת גילוי דעת, אשר עוסקת בשאלה המהותית: "מהו כוח שוק משמעותי"? רוצים לדעת במה מדובר? קראו ב גלובס - Globes את מאמרו של עו"ד עפר בר-און שותף בכיר במשרדנו:

רעידת אדמה בענף התכנון: במנהל התכנון מתכוונים לבטל את הקלות "שבס כחלון" אשר מאפשרות להוסיף עד 30% דירות מעבר לאלו שאושרו בתוכנית. לדברי עו"ד יובל גלאון, שותף בכיר במשרדנו המתמחה בתכנון ובניה, "המהלך המדובר צפוי לגרום למבול של תב"עות חדשות, משום שאף יזם לא יוותר על התוספת שכבר חישב אותה כשרכש את הקרקע... הקלות שבס, כחלון, ועוד מנגנוני גמישות שכאלה נועדו לפתור מצוקת ביניים שנוצרת בתקופה הארוכה שבין אישור תוכנית, לבין המועד שבה שתאושר תוכנית חדשה יותר..."

עוה"ד יובל גלאון אלירן סטריכמן, שלי לב שרמן וענבר טל ממשרדנו מייצגים בימים אלה את חברת יובל ירין ים המלח, המחזיקה במחצית ממתחם חמי עין גדי, בעתירתה לבית המשפט העליון. לפי החברה, הממשלה אשר קבעה פיצויים בגין נזקי בולעני ים המלח, מסרבת לאפשר לה לטעון ביחס לפיצוי המגיע לה וכי "על נזק של 70 מיליון הובטח מענק של 10 מיליון – וגם אותו לא ניתן לממש"

הישג יוצא דופן למחלקת הליטיגציה במשרדנו: בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל פסק דין שניתן לפני שלוש שנים, במסגרתו נפסקו 100 מיליון ₪ לטובת יזמים ישראליים. עו"ד Amir Witkon, שותף במשרדנו ו - Tali Graifer עו"ד במחלקה, ייצגו את הצד מבקש הביטול, אשר עתה יקבל את ההזדמנות להשיב כראוי לתביעה. רוצים לדעת עוד על אחד ההליכים המשפטיים המורכבים, המרתקים וחוצי-הגבולות שמתנהלים כיום בבית המשפט המחוזי בת"א?

עו"ד אלירן סטריכמן, שותף במשרדנו, מייצג בימים אלה עשרות חקלאים, מגדלי עגבניות, במאבקם להגברת הפיקוח על ייבוא עגבניות מתורכיה. החקלאים, החוששים מייבוא סחורה הנגועה במזיקים אשר עלולים לפגוע בגידוליהם, טוענים כי "מחסור בכוח אדם לפיקוח - אינו תירוץ להפקרת החובה להגנת הצומח ולהפקרת האזרחים והחקלאות". עו"ד סטריכמן מוסיף כי "תמוה שדווקא בתקופה בה היחסים עם תורכיה אינם מן המשופרים, מעניקה מדינת ישראל 'פרס' לתוצרת התורכית". רוצים לדעת עוד?

עו"ד תומר גור, שותף במשרדנו המתמחה בדיני תכנון ובנייה, מייצג את חברת אלייד בהליך לביטול שומת היטל השבחה שהטילה עליה עיריית ירושלים. בעוד שלפי העירייה, מאחר והקו הירוק של הרכבת הקלה עובר בסמוך למגרש שמכרה החברה, קיימת השבחה ולכן הופקה דרישת תשלום; החברה טוענת, באמצעות עו"ד גור, כי אף שרכבת קלה קיימת בבירה מזה שנים, מעולם לא נגבה היטל השבחה כלשהו על תוכנית לרכבת קלה במדינת ישראל. רוצים לדעת עוד על ההליך המשפטי התקדימי?

עו"ד רועי הכט, שותף ומנהל מחלקת הנדל"ן במשרדנו, ליווה את הרוכשים בעסקה לרכישת קרקע בהיקף 7 דונמים בפתח תקווה. רוצים לדעת למה תשמש הקרקע? היכנסו לכתבה בדה מרקר

מצ"ב מאמרו של עו"ד תומר גור, שותף במשרדנו, אשר פורסם בגלובס – באתר ובעיתון. במאמרו, העוסק בפסיקותיו, הלעיתים סותרות, של בית המשפט העליון בנושא היטל השבחה, טוען עו"ד גור כי "אנו עדים לתהליך משפטיזציה של תחום שהיה בעבר נחלתם של שמאי מקרקעין בלבד. למרות שהניסיון של בית המשפט למלא חללים קיימים בחוק או להגיע לתוצאה צודקת הוא מבורך, עדיין התוצאה היא אי-ודאות רבה". קריאה מעשירה.

השבוע פורסם כי במסגרת בוררות בינלאומית שנערכה בקהיר, נפסק כי חברות הגז המצריות יפצו את חברת EMG ב-1.033 מיליארד דולר. זאת, לאחר שנקבע כי החברות ביטלו את ההסכם לאספקת גז לישראל שלא כדין. כעת תוהים נושיה של EMG שקרסה כתוצאה מביטול ההסכם, האם וכיצד יצליחו לגבות את הסכום האדיר שנפסק בבוררות ומהם הסיכויים "לראות כסף" מהזכייה. לדברי עו"ד אמיר ויתקון ממשרדנו, המתמחה בליטיגציה ובבוררות בינלאומית, "אם EMG תצליח לאתר נכסים של חברות הגז שאינם במצרים - סיכוייה לממש את הזכייה יגדלו משמעותית". רוצים לדעת עוד? היכנסו לכתבה בגלובס

מצ"ב פרסום כלכליסט אודות הבקשה לתיקון כתב התביעה שהגיש עו"ד אלירן סטריכמן, שותף במשרדנו, בשמם של חקלאים מהצפון אשר ספגו נזקים בשל פגיעה באספקת החשמל, בחורף 2013. במקור, הוגשה התביעה בשמם של 132 חקלאים. ואולם, בחודשים האחרונים - במיוחד לאחר הפרסום הקודם – התווספו לתביעה 170 חקלאים נוספים ומכאן הבקשה לתיקון והפולו-אפ בתקשורת.

מצ"ב פרסום גלובס , אודות היטל חדש שהעיריות ברחבי הארץ החלו ליישם בשנים האחרונות ואשר מכניס להם מיליוני שקלים בשנה. מדובר ב"פטנט" חדש שהעיריות מצאו ואשר מאפשר להן, תוך יישום "שיטת מצליח", לגבות מיליוני שקלים. עורכת הדין רוית ברעם מזור, שותפה במשרדנו, אשר כתבה בנושא, מרואיינת לכתבה שזכתה לבולטות גדולה בגלובס.

מצ"ב פרסום גלובס, אודות פסק הדין המנומק של בית המשפט המחוזי בת"א, אשר קיבל את העתירה אשר הגיש עו"ד יובל גלאון - שותף בכיר במשרדנו, בשם לקוח המשרד, וביטל את מכירת החניון בכיכר אתרים ליזמים פרטיים.

סוף מעשה במחשבה תחילה: בעלת עסק באילת שהגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה, חויבה לשלם לה הוצאות משפט בסך 22 אלף שקלים, לאחר שכל טענותיה בבית המשפט המחוזי נדחו. למרות קביעתו הנחרצת של בית המשפט, לפיה: "העירייה רשאית לתקן מפגעים ולהשית את עלות התיקון על בעלי הנכסים", ערערה האישה לבית המשפט עליון וגם שם נדחו טענותיה. הפעם חויבה בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים נוספים, תוך שנקבע כי כלל לא הייתה יכולה להגיש את תביעתה כייצוגית. ברכות לשותפתנו, עו"ד רוית ברעם-מזור אשר ייצגה את עיריית אילת בהליך. קראו את הכתבה המלאה:

טחנות הצדק טוחנות לאט? מרבית הגופים העסקיים בארץ ובעולם כבר גילו את עולם הבוררויות המאפשר "משפט פרטי", דיסקרטי ויעיל בהרבה. באחרונה, אירח משרדנו את הכנס השנתי של רשת עורכי הדין האירופית ELG, אשר עסק בנושא הבוררויות הבינלאומיות ודן, בין היתר, ביתרונות ובחסרונות של מוסדות הבוררויות השונים ברחבי העולם. שותפנו וראש מחלקת ליטיגציה, עו"ד אמיר ויתקון, הרצה בכנס על הזווית הישראלית. רוצים לדעת עוד? היכנסו לכתבה בכלכליסט:

יש לכם פיסת קרקע, אבל תהיתם למי שייכות הזכויות באוויר שמעליה או בעומק הקרקע שתחתיה? תיקון לחוק התכנון והבנייה המקודם בימים אלה, מנסה לשכלל את הצורה שבה נרשמת בעלות על קרקע ולאפשר תכנון ורישום של חלקות במבט תלת מימדי. לדברי עו"ד יובל גלאון, שותף במשרדנו, מדובר בתיקון מבורך. "מזמן כבר היה צורך בתלת מימדיות. התועלת הכלכלית רבה מאוד והשוק כבר הגיב לזה. אני חושב שהחוק החדש יכול גם להוביל לפריצת דרך, לא בתת הקרקע אלא גם מעל הקרקע". לקריאת הכתבה במוסף הנדל"ן של גלובס

מדוע 132 חקלאים תובעים פיצוי בסך 9 מיליון מחברת חשמל? לטענת החקלאים, המיוצגים על ידי עו"ד אלירן סטריכמן ממשרדנו, התרשלות החברה בהיערכות לסופה עוצמתית, גרמה לקריסת קווי מתח מרכזיים, שהביאה לפגיעה קשה בתוצרת החקלאית ולמותם של מאות בעלי חיים. האם החברה הייתה יכולה להיערך אחרת? תחליטו אתם.

מאבק תושבי רמת השרון בשכונת המגדלים עולה מדרגה: בשבוע שעבר הגישו ארבעה תושבים, המייצגים כ-700 תושבים בשכונה המאופיינת בבנייה נמוכה, עתירה בה הם מבקשים מבית המשפט לבטל את התוכנית שאושרה בשטחם. במסגרת התוכנית, מתוכנן לקום בסמוך לביתם פרויקט של מגדלים בני 11 קומות ובהם 285 יחידות דיור, בעוד שהתוכנית המקורית התירה הקמת 150 יחידות דיור בלבד. עוה"ד רון צין וניצן זימרן ממשרדנו מייצגים את תושבי רמת השרון.

הישג לשותפינו, עורכי הדין רון צין ואמיר ויתקון בית המשפט המחוזי בלוד דחה תביעה בסך 26 מיליון שקל, שהוגשה נגד עיריית גבעת שמואל אשר יוצגה על ידם. בתביעה, ניסתה חברה יזמית לטעון כי בתמורה לפינוי פולשים, הבטיחה לה העירייה זכויות לבניית עשרות דירות נוספות. בית המשפט קבע כי לא רק שלא הוכחה הבטחה שלטונית מצד העירייה, אלא שגם חלה על העילה התיישנות, מניעות, השתק ומעשה בית דין.

תכנית אכיפה פנימית סביבתית של תאגיד יצרני, עשויה למנוע או לצמצם את הסיכונים הסביבתיים שהוא יוצר, ורשויות המדינה כבר מתחילות להכיר ביתרונות הטמונים בכך. עו"ד גל שניר, ראש תחום רגולציה סביבתית במשרדנו ולשעבר יועץ למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מרחיב בנושא במאמר מיוחד למוסף אקו-טרנד בדה מרקר

לאחרונה, מבלי שהציבור ידע ומבלי שפורסמה הודעה פומבית בנושא, התחוללה סערה בשוק הצמיגים בישראל, אשר איימה לפגוע כלכלית במספר רב של יבואני צמיגים ורכבים. זאת, כאשר הממונה במשרד להגנת הסביבה על יישום החוק המסדיר את שוק הצמיגים, החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, תשס"ז-2007, שלח מכתבים לעשרות יבואנים בהם הודיע על כוונתו להטיל עליהם עיצומים כספיים מכוח החוק בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים.

השבוע צוין בעולם "יום כדור-הארץ". מדובר באירוע בינלאומי שנועד להעלות את המודעות ליכולתו של האדם להשפיע, באמצעות התנהלותו היום-יומית ובאמצעות צריכת משאבים יעילה, על גורלו, על גורל הדורות הבאים, ועל כל המערכת האקולוגית והסביבה. היום הבינלאומי - שבישראל מצוין היום - עבר בארץ בשקט יחסי, ללא הפגנות ואירועי ענק כמו בעולם. למרות זאת, אפשר לציין כי גם בישראל חילחלה בשנים האחרונות ההבנה, כי לפעולות שאנו עושים יש השפעה לטוב או לרע על הסביבה. עם זאת, וחרף חשיבות ההתנהלות האישית של כל אדם, האחראים העיקריים לניצול משאבי הטבע הם תאגידים וממשלות, המספקים לבני-האדם את מרבית צרכיהם. גופים אלה, הם בעלי היכולת לשלוט בוויסות ובאיזון של ניצול המשאבים, בין היתר על-ידי נקיטת צעדים להפחתה של ניצול משאבי הטבע.

בשנת 2004 הגישו שני חקלאים מראש פינה תביעה ייצוגית נגד מקורות. בתביעה, טענו השניים, כי בניגוד לחוק, מקורות גבתה מהם כספים על צריכת מים עודפת. כבר בשנת 2011 חדלה מקורות מהגביה האסורה, אולם רק בשבוע שעבר, לאחר 13 שנות מאבק מקצועי ונחוש, אישר בית המשפט המחוזי בת"א, את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בתיווך היועץ המשפטי לממשלה. בהסכם נקבע כי מקורות תשיב מיליוני שקלים למאות צרכנים ברחבי הארץ. על ההישג יוצא הדופן הזה חתומים השותפים - ראש מחלקת הליטיגציה במשרדנו, עו"ד אמיר ויתקון ועו"ד ליטל בר ששת.

בימים אלה מייצגים עורכי הדין יובל גלאון, דן אור ומרדכי גדנסקי ממשרדנו את המועצה האזורית עמק לוד והמושב החקלאי ניר צבי, בעתירתם נגד ממשלת ישראל, עיריית לוד, המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואת ועדת משנה שלה לנושאים תכנוניים עקרוניים. במרכז הדיון: טענת העותרות כי המועצה הארצית המליצה לממשלה לגרוע מאות דונמים משטח המועצה האזורית, לטובת לוד, במהלך שצפוי "לשמוט לחלוטין את הקרקע מתחת לקיום החקלאות במושב ניר צבי". בינתיים, בזמן שההליך המשפטי מתנהל, החליטה הותמ"ל להפקיד תוכנית להקמת 11,300 יחידות דיור במערב לוד, על חשבון שטחי המושב ניר צבי.

לאחרונה התכנסה ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתו"ב בירושלים לדיון בהתנגדויות שהוגשו נגד פרויקט כי"ח בירושלים. בין המתנגדים, בעלי ומפעילי חניון כלל הסמוך, הטוענים באמצעות עורכי הדין יובל גלאון ומוטי גדנסקי ממשרדנו, כי "התכנית המופקדת תחריף את העומס הקיים בצומת אגריפס-כי"ח ותפגע בנגישות ובניידות באזור - רק כדי להגדיל את עושרם של יזמי התכנית". מצ"ב פרסום בנושא.

בימים אלה מקיים שר הפנים, אריה דרעי, התייעצויות אחרונות לקראת החלטה בדבר מיזוג אפשרי של הערים תל-אביב ובת-ים. על רקע פגישות שקיים השר ביום חמישי עם ראשי הערים ת"א ובת-ים, וכן התייחסויות הערים להמלצת הועדה שמונתה לבחון את האיחוד (וחלופות אחרות) – פורסמה ידיעה בנושא בדה-מרקר. במסגרת זו, אף צוינה העתירה שמנהל בימים אלה עו"ד עפר בר-און, מטעם הערים ת"א, חולון וראשל"צ בדרישה למינוי חשב מלווה לעיריית בת-ים. קראו כאן את הידיעה המלאה:

נישומים המבקשים לחלוק על חיובי ארנונה שהושתו עליהם נאלצים, לא אחת, להידרש לשאלה מי הוא הגוף המוסמך לדון בטענותיהם – מנהל הארנונה ובהמשך ועדת הערר לענייני ארנונה במסגרת הליכי השגה וערר, או שמא בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה מנהלית?

בינואר השנה (2019) נמוג לו ונעלם מהנוף המשפטי של ארצנו חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, ויחד עמו נעלמו גם "רשות ההגבלים העסקיים", "הממונה על הגבלים עסקיים" ו"בית הדין להגבלים עסקיים"... את מקומם של אלה תפסו "חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988", "רשות התחרות", "הממונה על התחרות" ו-"בית הדין לתחרות".

טענת התיישנות, היא טענת הגנה. הטענה נשמעת, בדרך כלל, מפי הנתבע, המבקש לחסום את התובע ולהדוף את התביעה. ברם, מהו המצב המשפטי כאשר המצב הוא הפוך – קרי, התובע הוא המבקש להעלות טענת התיישנות, כנגד טענת הגנה, המועלית על ידי הנתבע? נעסוק בקשיים שמתעוררים במצב דברים שכזה, ונציג את עמדתנו ביחס למצב המשפטי הרצוי.

לאחרונה נכנס לתוקף חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז 2017- ("החוק") אשר נועד להסדיר את המועדים המכסימליים לביצוע תשלומים לספקים בעד מכירת טובין, מתן שירותים או ביצוע עבודה. מועדי התשלום שנקבעו בחוק עולים בקנה אחד עם הסטנדרט שנקבע בהוראת האיחוד האירופי בעניין זה, והעקרונות שיושמו על ידי מדינות ה- OECD. החוק נועד להקדים את מועדי התשלום ולקצר את תקופת האשראי שניתנת לביצוע תשלומים לספקים שמשולמים לפי חוזה למכירת טובין, מתן שירותים או ביצוע עבודה. החוק חל, בין היתר, על רשויות המדינה, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות (לרבות תאגידים בבעלותן), מוסדות השכלה גבוהה, גופים מתוקצבים וכן על כל עסק שהוא עוסק מורשה.

לאחרונה, מבלי שהציבור ידע ומבלי שפורסמה הודעה פומבית בנושא, התחוללה סערה בשוק הצמיגים בישראל, אשר איימה לפגוע כלכלית במספר רב של יבואני צמיגים ורכבים. זאת, כאשר הממונה במשרד להגנת הסביבה על יישום החוק המסדיר את שוק הצמיגים, החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, תשס"ז-2007, שלח מכתבים לעשרות יבואנים בהם הודיע על כוונתו להטיל עליהם עיצומים כספיים מכוח החוק בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים.

ב-25 באפריל צוין בישראל "יום כדור הארץ". אולם, אם פעם עוד היו מבקשים מאיתנו לכבות את האור למשך שעה כדי לציין את האירוע הבינלאומי, השנה עבר היום הזה בשקט יחסי. לדברי עו"ד גל שניר, מנהל תחום רגולציה הסביבתית במשרדנו, לעיתים נדמה כי השיקולים הסביבתיים נתפסים אצל חלק מן המנהלים כמעין עניין של 'מותרות', או כפריבילגיה לעסקים ש'יכולים להרשות זאת לעצמם'. למרות זאת, מסביר עו"ד שניר, באחרונה אנו רואים שנעשים צעדים חיוביים לקידום הנושא. קראו את מאמרו המלא שנכתב לרגל 'יום כדור הארץ הבינלאומי'

בחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, תשס"ז – 2007 ("החוק") נקבעה חובה על יבואני צמיגים וכלי רכב לפעול לסלוק ולמחזור צמיגים משומשים, לפי יעדים שנתיים הנקובים בחוק. כמו כן, מוטלת על היבואנים לדווח על כך לממונה על מחזור צמיגים במשרד להגנת הסביבה ("הממונה"). יבואן אשר איננו עומד ביעדים הנקובים בחוק חשוף לעיצומים כספיים גבוהים במיוחד שהממונה רשאי להטיל. בשנה האחרונה הטיל הממונה עיצומים כספיים בסכומים של מיליוני שקלים על שורה ארוכה של יבואנים, מהמובילים והבולטים בענפים אלה. משרדנו ייצג בעת האחרונה כמה יבואנים כאלה, אשר סברו כי פעלו כשורה, אך בכל זאת הוטלו עליהם עיצומים בסכומים מצטברים של יותר מ-26 מיליון ש"ח.

ראש השנה לאילנות הוא זמן טוב לקחת פסק זמן, להקדיש תשומת לב לטבע ולזכור כי יש לנו משימה לשמור עליו ועל המגוון הביולוגי החי והצומח בו, למעננו ולמען הדורות הבאים. חשוב שנדע כי לכל פעולה שאנו בוחרים לעשות, או לא לעשות, יש השפעה כלשהי על המתחולל בטבע.

הפרחים של ביקל - לא נאמרה המלה האחרונה פסק הדין של העליון, השולל את סמכותן של הוועדות המקומיות לדרוש כתבי שיפוי מיזמים, מכניס את הוועדות המקומיות לבעיה. ללא כתבי שיפוי הן משותקות - הן לא יעזו לאשר תוכניות החושפות אותן לחור תקציבי לזכותו של בית המשפט העליון יש לומר כי פסק הדין הדרמטי בענין פרחי ביקל, השולל את כוחן של ועדות מקומיות לדרוש כתבי שיפוי מיזמים, ניתן רק לאחר שקודם ניתנו "איתותים מקדימים" בפסקי דין אחרים. הסימנים הצביעו על כך שאין בכוונתו של בית המשפט העליון, למשוך את ידיו מהטיפול בסוגיה לוהטת זו.

בדיקה אקראית של תכניות שאישרה הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) מעלה, שהיא מגדילה את ההיצע התיאורטי של יחידות דיור, אך ספק אם יש בכוחה להגדיל את ההיצע בפועל. את מי שרעב ללחם, לא מעניין שבנו מאפייה משוכללת. הוא רוצה לאכול. כך, שוק הדיור הישראלי רעב לדירות, אך מסתבר כי המאפייה היעילה שהקימו בדמותה של הותמ״ל, מייצרת לחמים חצי אפויים, ואף מילה על הטעם.

בישראל קיים מחסור עצום בחדרי מעונות לסטודנטים. מדו"ח מבקר המדינה שהוגש בחודש מאי האחרון ובחן, בין היתר, את התנהלות המועצה להשכלה גבוהה בנושא, עולה כי כ– 310 אלף סטודנטים בישראל נאלצים להסתפק בכ– 20 אלף מיטות בחדרי המעונות, בעוד שעל מנת להשוות את המצב במדינות נדרשת תוספת של לפחות 20 אלף מיטות. , OECD– ה

לאחרונה התנהל בתקשורת שיח מעורר מחלוקת לגבי "מוסריותם של החקלאים", והוטל ספק במוסריותם של כלל החקלאים בעקבות מספר מקרים שבהם חקלאים לא קיימו את הוראות חוקי העבודה ביחס להעסקת עובדים זרים.

שני עדכוני חקיקה בנושא הורות, שבמרכזם השוואת זכויות אבות לאלה של אימהות: היעדרות בשל מחלת ילד תיקון 15 בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) קובע, כי היעדרות של הורה מעבודתו בגין מחלת ילדו תחושב באופן מצטבר עבור שני ההורים. כלומר, במקרה שבו שני ההורים יוצרים יחדיו רצף של היעדרות מהעבודה בגין מחלת הילד, ספירת ימי המחלה תתנהל במשותף. זאת בכפוף למסירת הצהרה מתאימה של ההורים למעסיקיהם.

מטה הדיור הוא לא מטה קסם. שוק הדיור הוא לא שוק הסלולר, והוא אפילו לא שוק הבנקאות. ההבדל ברור. בסלולר, המומנט הציבורי היה עם השר. המלחמה הייתה "טהורה", האינטרס של הציבור נגד האינטרסים של כמה תאגידים פרטיים. תמיד ניתן לזהות את הטייקון התורן בדמותו של האיש הרע, והשר על הסוס, דוהר אל הפריים טיים. בסלולר השיקול ציבורי היה אחד - הורדת מחירים. תיפול חברה אחת תבוא אחרת. אין נזק ציבורי......

ביום ה – 1.7.2016 צפויה להכנס לתוקפה הפעימה הראשונה מתוך שתיים, בדרך לישום חובת הגדלת אחוזי ההפרשות הפנסיוניות לעובדים.בתמצית המדובר בתיקון רחב היקף החל על כלל המעסיקים במשק. חוזר לקוחות זה בא בהמשך לחוזר לקוחות מחודש ינואר 2016 במסגרתו עדכנו בדבר כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005, על אי הבהירויות שעלו ממנו, הקשיים הרבים שעמדו בפני מעסיקים בדרך ליישומו ועל ההשלכות רחבות ההיקף שעלולות היו להיות לו.

בחודש אפריל 2016, אושר במליאת רשות ניירות ערך נוסח חקיקה שטרם נכנס לתוקף, שמטרתו יצירת מדרג רגולציה באופן של ביטול חובת פרסום הדוחות הכספיים בגין הרבעון הראשון והשלישי, עבור "תאגידים קטנים", כהגדרתם בתקנה 5ג לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל- 1970 (להלן: "הפטור").

לאחרונה, אושרו מספר תיקונים לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 ("חוק החברות") ולתקנות שהותקנו מכוחו, מתוך מטרה להקל על הוראות הממשל התאגידי אשר חלות על חברות ציבוריות ועל חברות שתנפקנה לראשונה את ניירות הערך שלהן למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. להלן נביא סקירה של עיקרי התיקונים וההקלות:

מחירי הדיור בבירת הונגריה עלו בשנה האחרונה ב-16%, ומיקמו את בודפשט כאחת מהערים הטובות ביותר בעולם להשקעה. עו"ד עפר בר-און, מומחה לשוק המזרח אירופי, על שוק הנדל"ן ההונגרי. קראו כעת:

כולנו רוצים כבישים חדישים, רכבות מהירות ותשתיות תחבורה יעילות. כולנו רוצים שיבנו אותם כמה שיותר מהר, ועם כמה שפחות הפרעות. הבעיה היא, כפי שכולנו יודעים, שבמדינה בעלת סבך בירוקרטי כמו ישראל, הוצאתם של פרויקטים גדולים מסוג אלו מן הכוח אל הפועל זו משימה מאתגרת במיוחד.

האם המדינה מפלה בין חקלאים במרכז לאלו שבנגב? עו"ד אלירן סטריכמן, על הפגיעה בחקלאות ביישובי הדרום ועל הצורך בתעריף מים אחיד לכולם

עו"ד עפר בר-און, מומחה לשוק המזרח אירופי, על ההחלטה שתסבסד למשפחות ההונגריות את הדירה: במטרה לעודד את שיעור הילודה בהונגריה וכן מתוך כוונה לעורר את השוק הרדום של הדיור למגורים, החליטה ממשלת הונגריה לסבסד החל מינואר השנה (2016) את עלות רכישת דירת המגורים עבור משפחות עם ילדים.

הרשויות המקומיות אמונות על פיתוח התשתיות המוניציפאליות בתחומן ובאחריותן לוודא שלרשותו של כל נכס בתחום שיפוטן יעמדו התשתיות העירוניות הנדרשות לו, לרבות: מערכות כבישים, מדרכות, תיעול וניקוז, ביוב ומים כשאין בנמצא תאגיד מים וביוב, וכן משטחי ציבור פתוחים ומבני ציבור מהן יוכל ליהנות בעל הנכס.

בהתאם לסעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות, רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר שעיין בתסקיר ועדת חקירה שמינה לעניין זה, להכריז בצו על אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, שלא נכלל בו שטח המיועד למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, כאזור שבו ההכנסות מארנונה בלבד או מארנונה ומהיטלי השבחה או היטלי פיתוח, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה.

המדינה מעניקה לבעלי קרקעות הטבה משמעותית במס השבח על מנת לדרבן למכור את נכסיהם ובכך להגדיל את היקף העסקאות במקרקעין המיועדים לבניה בתכנית בנין עיר.

בשנת 2007 נכנס לתוקפו החוק לסילוק ולמחזור צמיגים, תשס"ז – 2007, אשר הטיל על ספקי הצמיגים בישראל (יצרנים ויבואנים של צמיגים חדשים) את החובה לאסוף ולמחזר את מרבית הצמיגים המשומשים אשר שיווקו בישראל.

האצת תהליכי ההתחדשות העירונית במדינת ישראל מהווה אינטרס חיוני. בניית אלפי מבנים יכולה לשמש קטר צמיחה למשק ולסייע למטה הדיור הלאומי לעמוד ביעדיו להטבת משבר הדיור, לצד ובנוסף לתכניות דיור למשתכן, דיור בר-השגה והועדה לדיור לאומי שהוקמה לפי חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), בשנת 2011. טיפול נכון בבנייה מחדש של מרקמים אורבניים (והדגש כאן הנו על הטיפול ה"נכון", משום שיכול להיות גם הרבה "לא נכון", הנובע מציפוף יתר ותכנון נקודתי גרוע שיהוו בכיה לדורות..) ישפר, בין השאר, את איכות חיי התושבים, ימתג מחדש שכונות אליהן ימשכו זוגות צעירים, יבסס תרבות בניה ירוקה, ייצר פתרונות חניה, ישדרג תשתיות ועוד. כל זאת, לצד הצלת חיי אדם בבינוי עמיד ויצירת מרחבים מוגנים דירתיים.

ב-15 בדצמבר 2015 הניחה ממשלת הונגריה על שולחנו של הפרלמנט ההונגרי את הצעת החוק העוסקת בהפחתת המע"מ על דירות מגורים חדשות מ-27% (השיעור הנוכחי) ל-5%

עו"ד רון צין על החלטת השר כחלון לאשר תוספת של עד 20% לשטחי בנייה בפרויקטים למגורים, על הבלאגן התכנוני שנוצר, ועל התיקונים שראוי להעביר בחוק.

העולם בו אנו חיים הוא עולם של מותגים (Brands). כמעט כל חברה שמבקשת לחדור לשוק או להחדיר לשוק מוצר חדש, עוברת תהליך של "מיתוג" עסקי. במסגרת תהליך זה נבנה המותג או הלוגו של החברה שבעתיד יסייע לצרכנים לזהות את המוצר או השירות עם המקור שלו.....

ההישגים הדלים של הכדורגל הישראלי מחייבים חשיבה מחודשת על חלוקת עוגת התקציבים של המועצה להסדר ההימורים בספורט . הגיע הזמן להעניק הזדמנות מכוונת לענפי ספורט שבאמת מעלים את ישראל על מפת העולם

The Israeli Committee for Compensation and Royalties, established under the Israeli Patents Law – 1967 (the “Committee”), rendered a groundbreaking ruling on May 4, 2014 that puts an end to a period of legal uncertainty existing from the breakthrough case of Actelis Networks vs. Yishai Ilani [February 3, 2010] related to the right of employees to benefit from compensation for service inventions...

כידוע, חבות נכס בהיטל השבחה נוצרת, כאשר תוכנית משביחה את הנכס. כך, כאשר תוכנית מאפשרת לבנות 100 מ"ר על מגרש, ולאחר מכן מאושרת תוכנית משביחה, המאפשרת לבנות 150 מ"ר על אותו המגרש, הרי שבעת אישור התוכנית המשביחה, נוצר חיוב בהיטל השבחה. על מנת להקל על בעלי הנכסים מאפשר החוק לשלם את ההיטל רק במועד מימוש ההשבחה, כאשר בעל הנכס "נפגש עם הכסף", שכן לעיתים, ההיטל הינו גבוה מאוד, על אף שבעל המגרש לא נהנה מההשבחה באופן מיידי.

בוררות בינלאומית מעוררות סוגיות ושאלות ייחודיות ומורכבות עליכן יש לעמוד הן בשלב המשא-ומתן של הסכם בין גורם ישראלי לגורם זר והן בעת התגלעות מחלוקת בין גורם ישראלי לגורם זר. על סוגיות אלו נדון ונעמוד במצגת המצ"ב.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל חיים כ-1,440,000 איש עם מוגבלות. כלומר, כ-18% מהאוכלוסייה במדינת ישראל הינם אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית (לקות ראייה ושמיעה), נפשית או שכלית. מגוון פעילויות חיי היום יום אינן נגישות לאנשים אלו באותו האופן כמו למרבית האוכלוסייה, וכך קורה שהם מודרים פעם אחר פעם מן המרחב הציבורי.

בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, שם לאחרונה סוף למחלוקת ארוכת שנים שנתגלעה בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין הממונה על השכר במשרד האוצר, בכל הנוגע לחופש הפעולה של המוסדות בקביעת הוצאות השכר שלהם (בג"ץ 3250/13)...

תמ"א 38 הינה תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. תמ"א 38 כללה, כבר בגרסתה הראשונה משנת 2005, את האפשרות לחזק מבנים שיועדו על פי התכנון התקף לשני ייעודים: מבנים המיועדים למגורים ומבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיפים 11 ו-14 לתמ"א).

בינואר 2015 נכנס לתוקף חוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד-2014, שבו נקבע לראשונה בחוק כי לצורך הגדרת "שוק" בעת בחינת פגיעה אפשרית בתחרות, יש לבחון לא רק את גבולות השוק הפיזי, אלא גם את השוק האינטרנטי...

Section 52 of the Israeli Securities Law- 1968 (the "Securities Law") prohibits forbidden use of inside information, as defined below, of companies whose securities are offered to the public, or traded on a stock exchange and are held by the public ("Insider Trading"). Underlying this prohibition is the principle of fairness and the desire to prevent parties with access to a Company or its information, from abusing their position in order to gain benefits, at the expense of the investors who do not have such access.

ביהמ"ש העליון דחה את ערעורם של מנכ"ל רשת שופרסל בע"מ ("שופרסל") לשעבר, אפרים רוזנהויז, וסמנכ"ל הסחר לשעבר, אליעזר גידור, ("רוזנהויז" ו"גידור", בהתאמה, וביחד: "המערערים"), והותיר את הרשעתם בעבירות של ניסיון לעשיית הסדר כובל, לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 ("החוק") על כנה. בעוד שעונשו של גידור הומר לעבודות שירות לצד קנס כספי גבוה, רוזנהויז ירצה מאסר בפועל ויישא בקנס גבוה אף יותר. חומרת הענישה, שאינה עולה בקנה אחד עם פסיקות מקלות של ביהמ"ש בעניינים דומים מהעשור האחרון, ככל הנראה מצביעה על שינוי תפיסה בחומרתן של עבירות צווארון לבן, ובפרט בנוגע לדיני ההגבלים העסקיים.

נוכח השינויים הגדולים שחלו בשנים האחרונות במגזר הכפרי, עם הקמת ההרחבות, עולה צורך דחוף לבחון מחדש את הכלים הארגוניים ואת הסדרי החקיקה, לפיהם פועלים הוועדים המקומיים ביישובים, לצד האגודות הקהילתיות.

נבקש להביא לידיעתכם עדכון חקיקה חדש לחוק החברות אשר נכנס לתקפו לפני מספר ימים והעוסק, בין היתר, בהתנהלות הדיון בוועדת הביקורת. ביום 6 באוגוסט 2014 פורסם ברשומות תיקון מס' 25 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "התיקון ו-"החוק", בהתאמה). התיקון נכנס לתקפו חצי שנה לאחר פרסומו, קרי ביום 6 בפברואר 2015...

מהן חובותיו של בנק כלפי לקוחו במקרה שבו הבנק סבור כי התנהלותו הפיננסית של אותו לקוח עשויה להובילו ל"התאבדות כלכלית" (כלומר, להפסד כספו של הלקוח עקב השקעות מסוכנות)? האם הבנק יוצא ידי חובתו במתן האפשרות ללקוח לפעול בחשבונו כאוות-נפשו ומתן אזהרות כלליות; או שמא על הבנק לשמש מעין "אפוטרופוס" על לקוחו ובמקרה הצורך אף לפגוע באוטונומיה הכלכלית של לקוחו ולעצור את פעילותו בחשבון הבנק לפי שיקול דעתו הוא? ....

השנים האחרונות, אשר בהן השיח הציבורי בישראל מתאפיין בסוגיות העוסקות בקשיים כלכליים קיומיים (תחת הכותרת: "יוקר המחייה"), הולידו, בין היתר, תופעה שניתן לכנותה כ"התפכחות צרכנית". בהתאם מוצא עצמו הציבור לא-אחת בוחן לעומק תשלומים שונים שאותם הוא נדרש לשלם, בין אם מדובר בתשלום חשבון החשמל החודשי, תשלום דרישת ארנונה לעירייה או בתשלום בעבור מוצרי צריכה בסיסיים, ובודק את מקור החבות שלו וצידוקיה המשפטיים...

בפסק הדין של כבוד השופט אלטוביה מגן בפרשת בילינקיס נקבע כי לאור שינוי שיעור המס משנת 2003, בעת חישוב מס על רווחי הון יש ליישם את המנגנון הליניארי למיסוי רווחי הון, הקבוע בפקודת מס הכנסה ככתבו וכלשונו. המתנערים מפסק הדין טוענים, כי יישום "דווקני" שביקש השופט מגן לאמץ פוגמת ב"מהות הכלכלית" העומדת מאחורי החוק וכי אם רצה בית המשפט להעדיף את המהות, היה הוא יכול למצוא את העיגון הלשוני הרלוונטי...

בימים אלה פרסמה רשות ההגבלים העסקיים שני תזכירי-חוק חדשים להערות הציבור, אשר עוסקים ברפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. תזכירי- החוק, אם יתקבלו, עשויים להוות מהפכה של ממש בכל הקשור להגברת הפיקוח הרגולטורי על גופים עסקיים בתחום המיזוגים והמונופולין....

בחוזר זה נבקש לעדכן בתיקון לחוק הגמל, שצפוי להכנס לתוקפו בתחילת פברואר 2016, והוא בעל השלכה רחבת היקף על מעסיקים רבים בהקשר של אחוזי ההפרשות הפנסיוניות לעובדיהם ועלויות המעסיק בגין הפרשות פנסיוניות.

קראו את מאמרו של עו"ד אלירן סטריכמן, שותף במשרדנו, על המהלך המתבקש שמטיב עם ענף החקלאות.

ניקיון החופים נבחן על ידי המשרד להגנת הסביבה באמצעות "מדד חוף נקי". מתוצאותיו עלה כי חלה ירידה באחוז החופים שדורגו כנקיים - נקיים מאוד מ61% מהחופים ל34% מהחופים. קראו את מאמרו של עו"ד גל שניר

החל מיום 1.7.2016, נכנס לתוקפו תיקון לחוק חופשה שנתית התשי"א – 1951, ולפיו מכסת ימי החופשה השנתית לעובדים בעלי ותק של עד 4 שנים במקום עבודתם, תעמוד על 15 ימים קלנדריים לשנה (כלומר, בחישוב שכולל את סופי השבוע כחלק מימי החופשה). עובדים אשר חשבון החופשה שלהם מתנהל על פי ימי חופשה בפועל (ימי עבודה מהם נעדרו ולא כולל סופי שבוע), יהיו זכאים, כך להערכתנו, ל- 11 ימי חופשה שנתיים באם הם מועסקים על בסיס של 5 ימי עבודה בשבוע, ו- 13 ימי חופשה במידה וחל עליהם שבוע עבודה בן 6 ימים.

החל מיום 1.7.2016, נכנס לתוקפו תיקון לחוק חופשה שנתית התשי"א – 1951, ולפיו מכסת ימי החופשה השנתית לעובדים בעלי ותק של עד 4 שנים במקום עבודתם, תעמוד על 15 ימים קלנדריים לשנה (כלומר, בחישוב שכולל את סופי השבוע כחלק מימי החופשה). עובדים אשר חשבון החופשה שלהם מתנהל על פי ימי חופשה בפועל (ימי עבודה מהם נעדרו ולא כולל סופי שבוע), יהיו זכאים, כך להערכתנו, ל- 11 ימי חופשה שנתיים באם הם מועסקים על בסיס של 5 ימי עבודה בשבוע, ו- 13 ימי חופשה במידה וחל עליהם שבוע עבודה בן 6 ימים.