מדיה

נובמבר 2017

מדוע 132 חקלאים תובעים פיצוי בסך 9 מיליון מחברת חשמל? לטענת החקלאים, המיוצגים על ידי עו"ד אלירן סטריכמן ממשרדנו, התרשלות החברה בהיערכות לסופה עוצמתית, גרמה לקריסת קווי מתח מרכזיים, שהביאה לפגיעה קשה בתוצרת החקלאית ולמותם של מאות בעלי חיים. האם החברה הייתה יכולה להיערך אחרת? תחליטו אתם.
לצפייה

אוקטובר 2017

מאבק תושבי רמת השרון בשכונת המגדלים עולה מדרגה: בשבוע שעבר הגישו ארבעה תושבים, המייצגים כ-700 תושבים בשכונה המאופיינת בבנייה נמוכה, עתירה בה הם מבקשים מבית המשפט לבטל את התוכנית שאושרה בשטחם. במסגרת התוכנית, מתוכנן לקום בסמוך לביתם פרויקט של מגדלים בני 11 קומות ובהם 285 יחידות דיור, בעוד שהתוכנית המקורית התירה הקמת 150 יחידות דיור בלבד. עוה"ד רון צין וניצן זימרן ממשרדנו מייצגים את תושבי רמת השרון.
לצפייה

אוקטובר 2017

הישג לשותפינו, עורכי הדין רון צין ואמיר ויתקון בית המשפט המחוזי בלוד דחה תביעה בסך 26 מיליון שקל, שהוגשה נגד עיריית גבעת שמואל אשר יוצגה על ידם. בתביעה, ניסתה חברה יזמית לטעון כי בתמורה לפינוי פולשים, הבטיחה לה העירייה זכויות לבניית עשרות דירות נוספות. בית המשפט קבע כי לא רק שלא הוכחה הבטחה שלטונית מצד העירייה, אלא שגם חלה על העילה התיישנות, מניעות, השתק ומעשה בית דין.
לצפייה

אוגוסט 2017

תכנית אכיפה פנימית סביבתית של תאגיד יצרני, עשויה למנוע או לצמצם את הסיכונים הסביבתיים שהוא יוצר, ורשויות המדינה כבר מתחילות להכיר ביתרונות הטמונים בכך. עו"ד גל שניר, ראש תחום רגולציה סביבתית במשרדנו ולשעבר יועץ למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מרחיב בנושא במאמר מיוחד למוסף אקו-טרנד בדה מרקר
להורדה

יולי 17

לאחרונה, מבלי שהציבור ידע ומבלי שפורסמה הודעה פומבית בנושא, התחוללה סערה בשוק הצמיגים בישראל, אשר איימה לפגוע כלכלית במספר רב של יבואני צמיגים ורכבים. זאת, כאשר הממונה במשרד להגנת הסביבה על יישום החוק המסדיר את שוק הצמיגים, החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, תשס"ז-2007, שלח מכתבים לעשרות יבואנים בהם הודיע על כוונתו להטיל עליהם עיצומים כספיים מכוח החוק בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים.
לצפייה

אפריל 17

השבוע צוין בעולם "יום כדור-הארץ". מדובר באירוע בינלאומי שנועד להעלות את המודעות ליכולתו של האדם להשפיע, באמצעות התנהלותו היום-יומית ובאמצעות צריכת משאבים יעילה, על גורלו, על גורל הדורות הבאים, ועל כל המערכת האקולוגית והסביבה. היום הבינלאומי - שבישראל מצוין היום - עבר בארץ בשקט יחסי, ללא הפגנות ואירועי ענק כמו בעולם. למרות זאת, אפשר לציין כי גם בישראל חילחלה בשנים האחרונות ההבנה, כי לפעולות שאנו עושים יש השפעה לטוב או לרע על הסביבה. עם זאת, וחרף חשיבות ההתנהלות האישית של כל אדם, האחראים העיקריים לניצול משאבי הטבע הם תאגידים וממשלות, המספקים לבני-האדם את מרבית צרכיהם. גופים אלה, הם בעלי היכולת לשלוט בוויסות ובאיזון של ניצול המשאבים, בין היתר על-ידי נקיטת צעדים להפחתה של ניצול משאבי הטבע.
לצפייה

אפריל 17

בשנת 2004 הגישו שני חקלאים מראש פינה תביעה ייצוגית נגד מקורות. בתביעה, טענו השניים, כי בניגוד לחוק, מקורות גבתה מהם כספים על צריכת מים עודפת. כבר בשנת 2011 חדלה מקורות מהגביה האסורה, אולם רק בשבוע שעבר, לאחר 13 שנות מאבק מקצועי ונחוש, אישר בית המשפט המחוזי בת"א, את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בתיווך היועץ המשפטי לממשלה. בהסכם נקבע כי מקורות תשיב מיליוני שקלים למאות צרכנים ברחבי הארץ. על ההישג יוצא הדופן הזה חתומים השותפים - ראש מחלקת הליטיגציה במשרדנו, עו"ד אמיר ויתקון ועו"ד ליטל בר ששת.
לצפייה

מרץ 17

בימים אלה מייצגים עורכי הדין יובל גלאון, דן אור ומרדכי גדנסקי ממשרדנו את המועצה האזורית עמק לוד והמושב החקלאי ניר צבי, בעתירתם נגד ממשלת ישראל, עיריית לוד, המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואת ועדת משנה שלה לנושאים תכנוניים עקרוניים. במרכז הדיון: טענת העותרות כי המועצה הארצית המליצה לממשלה לגרוע מאות דונמים משטח המועצה האזורית, לטובת לוד, במהלך שצפוי "לשמוט לחלוטין את הקרקע מתחת לקיום החקלאות במושב ניר צבי". בינתיים, בזמן שההליך המשפטי מתנהל, החליטה הותמ"ל להפקיד תוכנית להקמת 11,300 יחידות דיור במערב לוד, על חשבון שטחי המושב ניר צבי.
לצפייה

ינואר 17

לאחרונה התכנסה ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתו"ב בירושלים לדיון בהתנגדויות שהוגשו נגד פרויקט כי"ח בירושלים. בין המתנגדים, בעלי ומפעילי חניון כלל הסמוך, הטוענים באמצעות עורכי הדין יובל גלאון ומוטי גדנסקי ממשרדנו, כי "התכנית המופקדת תחריף את העומס הקיים בצומת אגריפס-כי"ח ותפגע בנגישות ובניידות באזור - רק כדי להגדיל את עושרם של יזמי התכנית". מצ"ב פרסום בנושא.
לצפייה

ינואר 17

בימים אלה מקיים שר הפנים, אריה דרעי, התייעצויות אחרונות לקראת החלטה בדבר מיזוג אפשרי של הערים תל-אביב ובת-ים. על רקע פגישות שקיים השר ביום חמישי עם ראשי הערים ת"א ובת-ים, וכן התייחסויות הערים להמלצת הועדה שמונתה לבחון את האיחוד (וחלופות אחרות) – פורסמה ידיעה בנושא בדה-מרקר. במסגרת זו, אף צוינה העתירה שמנהל בימים אלה עו"ד עפר בר-און, מטעם הערים ת"א, חולון וראשל"צ בדרישה למינוי חשב מלווה לעיריית בת-ים. קראו כאן את הידיעה המלאה:
לצפייה

דצמבר 16

באחרונה פסק בית המשפט העליון, בצעד דרמטי, כי הפרקטיקה שהשתרשה במשך עשרות שנים ולפיה, ועדות מקומיות לתו"ב דורשות מיזמים פרטיים כתבי שיפוי מפני תביעות מכוח ס' 197 לחוק התו"ב – כתנאי לקידום הפרויקטים – אינה חוקית, משום שנעשתה בחוסר סמכות. על רקע זה, מצ"ב מאמרו של עו"ד רון צין, שפורסם אמש במדור הנדל"ן של דה-מרקר ולפיו, "טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא". הפרסום מצ"ב לעיונכם.
לצפייה

נובמבר 2016

לא בכל יום מבטל בית משפט את הפקדתה של תכנית מתאר כוללנית של עיר מרכזית בישראל - אבל לאחרונה זה קרה. זאת, כאשר בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז, קיבל את עתירתה של שופרסל – אשר יוצגה על ידי עורכי הדין רון צין וסיון רוזנבלט – וקבע כי בהתנהלות הועדה המקומית לתו"ב בראשון לציון, נפל פגם, בכך שנמנעה מלדון בנושא האקוטי של דיור בר השגה – כפי שמבקשת שופרסל להקים בעיר. קראו את הכתבה המלאה בכלכליסט:
לצפייה

נובמבר 2016

לאחרונה פורסם כי בקרוב משרד הפנים "יעשה סדר" בשיטה הסבוכה לחישוב הארנונה וינהיג "שיטת חישוב אחידה וברורה בכל הארץ". לדברי עו"ד רוית ברעם-מזור, ראש מחלקת מיסוי מוניציפלי במשרדנו, המייעצת לשורה של רשויות מקומיות ועסקים, "בשלב זה אין כל צפי מיידי לשינוי בתחשיבי הארנונה ובעלי עסקים לא צפויים להיפגע. גם כאשר התוכנית תונהג, 'המרוויחים' או 'המפסידים' יהיו אקראיים והשינוי הכספי לא יהיה דרמטי, בשל הצורך להתאים את ההכנסות מארנונה למסגרת התקציבית הנהוגה. בהקשר זה ראוי לזכור כי הצעד של המשרד הינו המשך של המלצות 'ועדת ברזילי', אשר הוקמה ב-2008, נועדה לבחון רפורמה בארנונה ואחרי שנים של דיונים, הגישה בשנה שעברה את המלצותיה הראשוניות". קראו כאן את הכתבה המלאה:
לצפייה

ספטמבר 2016

עו"ד גל שניר, מנהל מחלקת רגולציה סביבתית במשרדנו, במאמר המצביע על הבעייתיות שבגביית היטל הטמנה מהרשויות המקומיות וממפעלים המטמינים פסולת במקום למחזר. זאת, מאחר וכיום, כספי ההיטל אינם מנותבים לפעולות שאותן התחייבה קרן הניקיון (בה מרוכזים הכספים) לקדם ובעיקר - סיוע להקמת מתקנים חדשים למחזור.
לצפייה

ספטמבר 2016

פרסום גלובס אודות עתירה לבית המשפט העליון שהגישו עוה"ד יובל גלאון, דן אור ומרדכי גדנסקי המייצגים בימים אלו את המועצה האזורית עמק לוד נגד המועצה הארצית לתו"ב ואחרים. במסגרת העתירה, נדרש ביהמ"ש להורות על ביטולן של החלטות שניתנו, לפי העתירה, תוך חריגה מסמכות ואשר משמעותן: הגדלת השטח העירוני של העיר לוד, על חשבון שטח השיפוט ועל חשבון מרחב התכנון של המועצה האזורית לוד והמושב ניר צבי.
לצפייה

אוגוסט 2016

כמעט 20 שנה לאחר ששמאי מטעם עיריית פתח תקווה פסק לזכות בעלי קרקעות פיצוי בסך 1,000,000 ₪ בשל שינוי ייעוד והפקעה לצורכי ציבור, ולאחר שורה של הליכים משפטיים שנאלצו בעלי הקרקעות לנקוט בגין ההפקעה, פסק בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כי העירייה תשלם לבעלי הקרקעות את מלוא הפיצוי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בסך כולל של 4.3 מיליון ש"ח. ברכות לעורכי הדין רון צין ותומר גור שייצגו את בעלי הקרקעות.
לצפייה

אוגוסט 2016

פרסום גלובס אודות פסק דין עקרוני של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהלים, (השופט פרופ' עופר גרוסקופף). בפסק הדין, אשר יישם לראשונה את הלכת "הרמלין" (מאפריל אשתקד) נקבע כי תכנון כולל הוא אמנם 'העדפה מוצדקת' אך המדובר רק בהעדפה; לא בחזות הכל'. פסק הדין ניתן לאחר שבמשך 6 שנים ביקשה משפחה מקדימה-צורן, אשר יוצגה על ידי עוה"ד יובל גלאון וסלאם חמאד, לקדם תוכנית נקודתית בקדימה צורן, אך נדחתה על ידי הועדה המחוזית פעם אחר פעם. הנימוק לדחייה היה, כי עד שלא תאושר תוכנית מתאר כוללת, לא יאושרו תוכניות נקודתיות. ואולם, גם לאחר שהועדה המחוזית הפקידה את תוכנית המתאר הכוללנית להתנגדויות, היא המשיכה לעמוד על סירובה לאשר את התוכנית הנקודתית של המשפחה. לאחרונה, לאחר שהגישו שתי עתירות מנהליות, פסק בית המשפט: "תכנון כולל הוא אך 'העדפה מוצדקת' אך אין מדובר בחזות הכל'. בשלב מסוים בהמשכו של ציר הזמן, דחיית תוכניות נקודתיות מזה, לצד אי השלמת תכנון כולל מזה, תהא להתנהלות מנהלית החורגת ממתחם הסבירות, ותקום עילה להתערבות בה".
לצפייה

אוגוסט 2016

פרסום גלובס אודות החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, לדחות תביעה שהגישו שתי משפחות מגבעת שמואל המחזיקות בזכויות בקרקע שעליה מתוכננות בימים אלה 1800 יח"ד. לפי המשפחות, הן היו זכאיות לחלק גדול יותר בתוכנית חדשה שחלה בשטחן, משום שהחזיקו בבתים אשר העלו את שווי חלקן בקרקע. הועדה המקומית לתו"ב, באמצעות עוה"ד רון צין ותומר גור, התנגדה לטענה זו של המשפחות וסירבה לייחס למבנים שווי כלשהו למעט שווי הקרקע. זאת, על בסיס תקן 15 של מועצת השמאים, לפיו בנייה בלתי חוקית לא תזכה לשווי ולכן אינה יכולה להגדיל את השווי היחסי של בעל הקרקע על חשבון חלקות אחרות בתוכנית. בית המשפט דחה את עמדת המשפחה, קיבל את עמדת הועדה המקומית ופסק כי הסתמכות הועדה על תקן 15 ועקרונותיו נכונה וכי חובת ההוכחה לקיומו של היתר אכן מוטלת על בעלי הקרקע ולא על הוועדה. בית המשפט הבהיר כי תכנית האיחוד והחלוקה היא "הליך של משחק סכום אפס, שבה מחלקים עוגת זכויות קיימת בין הבעלים השונים, כך שכל מה שניתן לאחד ניתן על החשבון האחר, ומכאן שאם יינתן שווי למבנים בלתי חוקיים, ייצא עבריין נשכר, בעוד שבעלי הקרקע שמרו על החוק, יקופחו".
לצפייה

אוגוסט 2016

הישג נוסף למחלקת התכנון והבנייה שלנו: כמעט 20 שנה לאחר ששמאי מטעם עיריית פתח תקווה פסק לזכות בעלי קרקעות פיצוי בסך 1,000,000 ₪ בשל שינוי ייעוד והפקעה לצורכי ציבור, ולאחר שורה של הליכים משפטיים שנאלצו בעלי הקרקעות לנקוט בגין ההפקעה, פסק בית המשפט כי העירייה תשלם לבעלי הקרקעות את מלוא הפיצוי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בסך כולל של 4.3 מיליון ש"ח. ברכות לעורכי הדין רון צין ותומר גור שייצגו את בעלי הקרקעות והוכיחו, פעם נוספת, שחריצות, התמדה ולעיתים, גם עקשנות, יכולות להשתלם. לקריאת הכתבה המלאה:
לצפייה

אוגוסט 2016

בימים אלה מייצג עו"ד יובל גלאון ממשרדנו את מטה המאבק שהקימו ארגוני חולים הדורשים משרי האוצר והבריאות לחשוף את הקריטריונים של משרדיהם בקביעת סל התרופות. לדברי עו"ד גלאון: "לא ייתכן, כי ההחלטה על אופן החלוקה ועל היקף העדכון של 'סל התרופות' תתקבל במסגרת 'סחר סוסים' בין פקידי המשרדים". קראו את הכתבה המלאה על הבג"ץ המתגבש:
לצפייה

יולי 2016

לעיונכם פרסום אודות עו"ד גל שניר, ששימש עד לאחרונה כיועץ למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה וסיים את תפקידו במשרד לאחר 6 שנים עקב הצטרפותו למשרדנו. גל ינהל את מחלקת רגולציה סביבתית.
לצפייה

יולי 2016

מצ"ב קישור למאמרו של עו"ד רון צין כפי שפורסם במוסף הנדל"ן השבועי של דה מרקר ובאתר האינטרנט. במאמרו, ביקר רון, בין השאר, את ההחלטה להעביר את מנהל התכנון ממשרד הפנים אל משרד האוצר, בטענה כי ריכוז הסמכויות אצל האוצר יביא לפתרון משבר הדיור.
לצפייה

יולי 2016

שאלת איחוד בת-ים עם תל-אביב, או חלוקת הכנסות עם הערים הסמוכות לה ממשיכה לעורר כותרות. והפעם, יועץ כלכלי שנשכר על ידי הוועדה לבחינת איחוד הערים, ממליץ על העברת כ-100 מיליון שקל בשנה מהכנסות הארנונה של עיריית תל אביב ממוסדות ממשלה - לעיריית בת ים. עם זאת, המלצתו של היועץ נשענת על תרחיש שבו תשלום דמי הארנונה הממשלתית לתל אביב ייעשה בהתאם לתעריף המלא עבור שטחי משרדים, בעוד שכיום משלמים מוסדות המדינה הפועלים בעיר תעריף מופחת. לדברי עו"ד עפר בר-און, המייצג את הערים חולון, ראשון לציון ותל אביב בעתירתן למינוי חשב מלווה לבת-ים, וכן את עיריית חולון בדיוני הוועדה, "גם אם המלצתו של אלטר תתקבל, ספק רב אם יהיה בכך כדי לפתור את בעיותיה העקרוניות של בת ים, אשר ממשיכה להתנהל בצורה גרעונית, ולאפשר בניה כמעט רק למגורים, והיא אינה מפתחת אזורי תעסוקה. היא לא עושה את מה שצריך לעשות כדי לשפר את מצבה, ופתרון של הזרמת עשרות מיליוני שקלים מרשויות אחרות מדי שנה למימון הגרעון שיילך ויגדל בתקציבה יהיה טיפול בסימפטום ולא בבעיה".
לצפייה

יולי 2016

פרסום אודות החלטת בית המשפט המחוזי בת"א ליתן צו מניעה זמני אשר יימנע מהועדה המחוזית בת"א מלקדם את התוכנית לבניית 335 יח"ד בבניינים רוויי קומות בשכונת שתיל ברמה"ש. עוה"ד רון צין, תומר גור וניצן זימרן מלווים בהליך את תושבי השכונה המתנגדים לבנייה.
לצפייה

יוני 2016

פרסום דה מרקר אודות עתירה שהגיש עו"ד יובל גלאון המייצג את בעלי קרקעות במתחם אפולוניה בהרצליה. הרקע לעתירה, בהחלטה של הותמ"ל מינואר 2015 החליטה לקדם תוכנית להקמת שכונת בת 2,700 יח"ד בצפון הרצליה >> במרץ השנה, הבינו בותמ"ל כי על מנת לקדם את התוכנית, יהיה צורך בהפקעת קרקעות פרטיות לצורך בניית מחלף גישה לשכונה >> ואולם, במינהל "שכחו" כי מטרתו היחידה של חוק הותמ"לים הוא לאפשר הפשרה מהירה של קרקעות מדינה >> עתה, עותרים בעלי הקרקעות נגד ההפקעה וטוענים: "משרד האוצר והמינהל מנצלים את החוק כדי להפקיע קרקעות פרטיות" ודורשים: בטלו את ההפקעה, או העניקו לנו 4% אחוזים מכלל הפרויקט.
לצפייה

מאי 2016

פרסום מוסף הנדל"ן של דה מרקר, אודות מחקר שערך עו"ד רון צין ואשר בדק את מידת ההשפעה של התנגדויות גופיים פרטיים וציבוריים לתוכניות הנדונות בוועדות מחוזיות לתו"ב. לפי המחקר, אשר זכה בדה מרקר לפרסום רחב ונאה מאוד, ופורסם לראשונה בבלוג "המרפסת" של עו"ד צין, מתוך כלל ההתנגדויות של גורמים מוסדיים התקבלו 50% מהטענות - ואילו מתוך כלל ההתנגדויות של גורמים פרטיים, התקבלו רק 30% מהטענות. לדברי צין, אשר בחן 310 תכניות (מתוך כ-4,500 שהוגשו בשנת 2015), "אף שמבחינה סטטיסטית, המספרים מרשימים יחסית, לאחר נטרול היזמים והארגונים החוץ־סביבתיים, הנתונים מקבלים פרופורציה אחרת. כשקוראים ובוחנים את תוכן ההחלטות שהתקבלו, מתקבלת תמונה עגומה, שעל פיה ציבור המתנגדים הוא לא יותר מאשר 'קבוצת ביקורת' על התוכנית. תרומתה של קבוצת הביקורת לתוכנית היא סוג של תיקוני הגהה, אך אין בכוחה להוביל שינויים מהותיים בתוכנית. נדירים המקרים, אם בכלל, שבהם תכנית שוועדה מחוזית החליטה להפקיד על פי המלצה של מתכנן מחוז, תידחה או תשתנה מהותית בעקבות ההתנגדויות".
לצפייה

מאי 2016

פרסום דה מרקר אודות עתירה לבג"ץ שהגישו הערים ת"א, חולון וראשון לציון באמצעות עוה"ד עפר בר און, מוטי גדנסקי ונטלי בן דוד. וזאת, בדרישה כי לעיר ימונה חשב מלווה מטעם משרד הפנים. במסגרת העתירה, טוענות הערים, שבימים אלה נבחנת האפשרות לאחדן עם בת-ים, כי "לשר הפנים סמכויות מיוחדות רבות לשם הבראתה, איזונה וייצובה הכלכלי של עירייה, דוגמת עיריית בת ים, הנקלעת לקשיים כלכליים ולגירעונות שוטפים ומצטברים... זאת מבלי שהעירייה תצטרך לעתור לקבלת הכנסות של רשויות שכנות (דוגמת העותרות) ולהטרידן במישור התכנוני... אחת מסמכויות אלה, היא סמכותו של שר הפנים למנות חשב מלווה לעירייה. בעניינה של עירית בת-ים מתקיימים כל התנאים הנדרשים למינוי חשב מלווה". יצוין כי במידה ובית המשפט יקבל את בקשת הערים ויורה על מינוי חשב מלווה, תעבור בת ים להתנהל תחת תכנית קפדנית להבראה כלכלית. כמו כן, כל הוצאה כספית שתבקש העירייה או העומד בראשה לבצע תיבחן באופן מחמיר על ידי החשב המלווה.
לצפייה

אפריל 2016

פרסום דה מרקר , אודות תגובת העיריות ראשל"צ, ת"א וחולון המיוצגת על ידי עוה"ד עפר בר און ונטלי בן דוד ממשרדנו, להחלטת משה"פ לשנות את סמכויות הועדה שבוחנת את איחוד בת ים עם הערים הסובבות אותה. כל הערים מתנגדות למהלך ותוקפות את שר הפנים, אריה דרעי. לטענת העיר חולון, "כלל לא ברור מדוע כעת, כשנה ושבעה חודשים מאז מינוי הועדה והוצאת כתב המינוי המקורי שלה, ויותר מחצי שנה, מאז השינוי הקודם שנעשה בכתב המינוי שלה, מצא שר הפנים לנכון לטרוף את הקלפים מחדש ולהרחיב את כתב המינוי של הועדה לבדיקת אפשרויות חדשות, לא מעשיות ובלתי ישימות".
לצפייה

אפריל 2016

פרסום אודות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א, בשבתו כביה"ד לעניינים מנהליים, שהחליט לקבל את התביעה אשר הגישה "מ.ת.ב מדידות ופרוגרמטריה" נגד רכבת ישראל. ביהמ"ש ביטל את החלטה תמוהה של ועדת המכרזים שלא להאריך את ההתקשרות עם החברה. זאת, בין היתר לאחר שהשתכנע כי מבין כל הספקים הזוכים, סיפקה החברה, המיוצגת על ידי עוה"ד אמיר ויתקון וירון סילבר, את השירותים הטובים ביותר במחיר הנמוך ביותר.
לצפייה

מרץ 2016

מאמרו של עו"ד רועי הכט כפי שפורסם במוסף הנדל"ן של דה מרקר. במאמרו, מציע עו"ד הכט 8 הצעות אופרטיביות שיוכלו לשפר את הצעת החוק שעוסקת בהקמת רשות להתחדשות עירונית ולתרום תרומה של ממש לייעול הרשות שתוקם.
לצפייה

מרץ 2016

פרסום גלובס, העוסק בתופעה של סגירת גני אירועים בשל שימושים חורגים. כידוע, בעשור האחרון בוחרים יותר ויותר אנשים לקיים אירועים בגני אירועים בשטחים פתוחים. חרף עם זאת, עשרות ואולי מאות גני אירועים פועלים כיום באופן לא חוקי, מאחר והמחוקק טרם הסדיר את פעילותם על הקרקעות החקלאיות. בשנת 2014 הורתה הכנסת למינהל התכנון לבצע הסדרה של התחום, אבל בינתיים – ממשיכים הגנים להיסגר, התחרות פוחתת, ועמה גם מתחזקת מגמת עליית המחירים. עו"ד יובל גלאון, המייצג בעלי גני אירועים, התראיין לכתבה ששופכת אור על אחת התופעות המרגיזות בענף התו"ב.
לצפייה

מרץ 2016

פרסום כלכליסט העוסק בתביעה שהגישו עוה"ד אמיר ויתקון, ירון סילבר ושחר שמח בשם חברת מ.ת.ב מדידות ופוטוגרמטריה, נגד רכבת ישראל. במסגרת התביעה נטען, בין היתר, כי רכבת ישראל החליטה שלא להאריך הסכם שנערך עם מ.ת.ב (מכוח מכרז בו זכתה), וזאת – חרף העובדה שסיפקה לרכבת את השירותים הטובים ביותר במחיר הנמוך ביותר, מבין כל הספקים הזוכים.
לצפייה

פברואר 2016

הממשלה אישרה את מינויה של עו"ד מיכל הלפרין לתפקיד הממונה על הגבלים עסקיים. לרגל כניסתה לתפקיד, ערכו בדה מרקר כתבה על האתגרים הצפויים לממונה החדשה. עו"ד צחי יגור רואיין לכתבה ומסר את הערכותיו.
להורדה

פברואר 2016

בחודש אפריל אשתקד קבע ביהמ"ש העליון כי על רשויות מקומיות לחשב את עלות הארנונה על פי חישוב ומדידה מדויקים ברמת דיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה. זאת, במקום שיטת ה"עיגול" שהייתה נהוגה. לפיכך, נקבע, כי כל הרשויות צריכות להתחיל לחייב לפי החישוב החדש מ-1.1.2018. רשויות שיש בידן מידע מדויק על שטחים שבאזור שיפוטן החלו לחייב לפי השיטה החדשה כבר בינואר 2016. מצ"ב פרסום כלכליסט בנושא, אליו התראיינה עו"ד רוית ברעם מזור.
להורדה

פברואר 2016

במסגרת העתירה נדונה, בין השאר, השאלה האם מבנה ציבורי שהוקם על שטח שמיועד ל"שימושים המיועדים לכלל ציבור תושבי היישוב" – מיועד אך ורק לטובת תושבי יישוב ספציפי, (כטענת העותרים), או שהציבור הרחב יכול גם לעשות בהם שימוש? (כטענת המועצה האזורית, אשר יוצגה על ידי עוה"ד רון צין וניצן זימרן). ביהמ"ש קיבל את טענות עוה"ד צין וזימרן וקבע, בין היתר, כי אין לקבל את הפרשנות שמציע המושב לתיבת המילים "שימושים המיועדים לכלל ציבור תושבי היישוב", משום שפרשנות זו, לא רק שאינה מתיישבת עם לשון החוק, אלא גם לא תומכת בתכליתו. לפי עמדת המועצה, "תיבת מלים זו נועדה להגדיר 'בניני ציבור' ואין לצקת אליה תוכן שעניינו הדרת אוכלוסיות מסוימות מהשימוש במבני ציבור", נכתב בפסק הדין.
להורדה

פברואר 2016

פרסום מוסף הנדל"ן של גלובס אודות מבנה הממוקם על קרקע המיועדת לייעוד ציבורי, שנרכש על ידי יזמים, אשר הפרו את ההבטחה לשמר את הייעוד הציבורי של הקרקע, בכך שמכרו יחידות דיור במבנה לבעלים פרטיים. העירייה, אשר יוצגה על ידי עוה"ד יובל גלאון וניצן זימרן, פעלה באמצעות שורה של מנגנוניים חוזיים, וכן באמצעות תקנון הבית המשותף על מנת להבטיח כי הייעוד הציבורי – לטובת מעונות סטודנטים – אכן יישמר, בניגוד לכוונתם המקורית של היזמים.
לצפייה

ינואר 2016

פרסום ידיעות אחרונות אודות עתירה שהגישו אתמול עוה"ד יובל גלאון ותומר גור לביהמ"ש המחוזי בי-ם, המבקשת למנוע בנייה בהיקף של אלפי מ"ר בקרקע שצמודה לרחבת הכותל המערבי. מהעתירה עולה כי הקרן למורשת הכותל מבקשת לבנות על רחבת הכותל מבנה העתיד לשמש כמוזיאון וכמרכז לטקסים של הקרן למורשת הכותל – דבר שאותו מבקש למנוע אדריכל הערים, אורי ברשישת, אשר שימש בעבר יועץ חיצוני לעיריית ירושלים.
להורדה

ינואר 2016

פרסום גלובס, אודות סקר שנערך ואשר עוסק בידע שבידי הציבור הכללי והעסקי בדבר פעולותיו של הממונה על הגבלים עסקיים. עו"ד צחי יגור התראיין והגיב לממצאים המעניינים.
לצפייה

דצמבר 2015

בית משפט השלום בפתח תקווה דחה את תביעתו של עורך-דין שניסה לאכוף על אלמנה לשלם לו שכר טרחה דמיוני שלטענתו הגיע לו על-פי הסכם שכר טרחה עמום שנחתם בינו לבין בעלה המנוח של האלמנה, לפני 25 שנה. עוה"ד אמיר ויתקון וטלי גראיפר ממחלקת הלטיגציה במשרדנו, ייצגו את האלמנה בדיון המרתק.
להורדה

דצמבר 2015

פרסום אשר עוסק במלחמתם ארוכת השנים של מרדכי ואילן ספיר, בעלי אולם האירועים "קדמת עדן" אשר נסגר בנובמבר 2014, בוועדות התכנון והבניה אשר מתנגדות להקמת גני אירועים על קרקעות חקלאיות. עו"ד יובל גלאון מייצג את משפחת ספיר ואת גן האירועים ורואיין לכתבה.
לצפייה

דצמבר 2015

פרסום ידיעות הנגב אודות פניית המועצה האזורית רמת הנגב, באמצעות עו"ד אלירן סטריכמן ממשרדנו, לרשות המים בדרישה שזו תקפיא את העלאת התעריף למים שפירים לחקלאות ב-0.18 א"ג למ"ק... "בשל הפגיעה הכלכלית המשמעותית שתיגרם לחקלאי רמת הנגב עקב העלאה זו ובשל חוסר הסבירות הקיצונית שנפלה בהחלטה".
להורדה

נובמבר 2015

פרסום כלכליסט אודות עתירה לבג"ץ שהגישה בשבוע שעבר קבוצת אנשי עסקים המבקשים להקים לשכת מסחר לישראל ואנגולה, חרף קשיים ומכשולים שמערימה עליהם לשכת המסחר ישראל-אפריקה. עוה"ד אמיר ויתקון, ליטל ברששת וטלי גראיפר ממשרדנו, מייצגים את העותרים.
לצפייה

נובמבר 2015

פרסום אודות פנייתם של חקלאי הנגב, באמצעות עוה"ד אלירן סטריכמן ונטלי בן דוד יוסף, לשר החקלאות בדרישה לעצור את ייבוא העגבניות מירדן. לטענת החקלאים, העגבניות המיובאות נגועות בווירוס, אינן ראויות למאכל ומסכנות את כל ענף גידול העגבניות בישראל. החקלאים דורשים כי הייבוא ייעצר, שאם לא כן, ינקטו בהליכים משפטיים כנגד המדינה.
לצפייה

נובמבר 2015

מאמרו של עו"ד רון צין כפי שפורסם במוסף הנדל"ן של דה מרקר ביום שישי האחרון. לדברי עו"ד רון צין, הקורא ליצירת שיח חדש סביב תמ"א 38, אין ספק שישראל, החשופה לסיכוני רעידת אדמה, זקוקה לתוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידת אדמה כפי שתמ"א 38 התכוונה להיות. אולם תמ"א 38 איננה תכנית להתחדשות עירונית, והפיכתה לכזו היא החמצה של העיקר. התוכנית, כפי שהתפתחה להיות, מזיקה הן לחיזוק המבנים והן להתחדשות העירונית.
לצפייה

אוקטובר 2015

נוכח הישגיה הדלים של נבחרת ישראל בכדורגל, בפרט והענף בכלל - הגיעה השעה לבצע חשיבה מחודשת בדבר שינוי סדרי העדיפויות בכל הנוגע לחלוקת עוגת משאבי התמיכה של המדינה ביחס לענפי הספורט השונים. במסגרת זו, ממליץ עו"ד סילבר, להפנות משאבים נוספים לענף הספורט המוטורי, הטומן בחובו פוטנציאל כלכלי עצום.
לצפייה

אוקטובר 2015

מצ"ב קישור למאמרם של עוה"ד עפר בר-און וטלי גראיפר אודות חובותיו של בנק כלפי "מתאבד כלכלי". המאמר פורסם במדור "דלתיים פתוחות" של מגזין "בנקאות" היוצא מטעם איגוד הבנקים ומופץ לאלפי קוראים במוסדות פיננסיים, גופים בשוק ההון, משרדי עו"ד ועוד. המאמר מנתח את פסיקתו של ביהמ"ש העליון בנושא, אשר ביטל את פסיקת ביהמ"ש המחוזי בעניין.
להורדה

אוקטובר 2015

פרסום מ"דה מרקר" אודות מחדל של משרד הפנים, במסגרתו נמנע המשרד מלהשיב לכ-70 בקשות שהגישו רשויות מקומיות, להפחתה, העלאה או שינוי סיווג ארנונה. במסגרת הכתבה, רואיין עו"ד עפר בר-און, שותף בכיר ממשרדנו, אשר הביע את דעתו הנחרצת בנושא.
לצפייה

אוקטובר 2015

משרדנו דורג כמוביל בתחום התכנון והבנייה, בתחום המשפט המנהלי, בתחום רשויות מקומיות ובתחום מימון פרויקטים, אנרגיה ותשתיות בדירוג גלובס דנס 100 לשנת 2015.
לצפייה

עדכון לקוחות - חוק מוסר תשלומים לספקים

לאחרונה נכנס לתוקף חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז 2017- ("החוק") אשר נועד להסדיר את המועדים המכסימליים לביצוע תשלומים לספקים בעד מכירת טובין, מתן שירותים או ביצוע עבודה. מועדי התשלום שנקבעו בחוק עולים בקנה אחד עם הסטנדרט שנקבע בהוראת האיחוד האירופי בעניין זה, והעקרונות שיושמו על ידי מדינות ה- OECD. החוק נועד להקדים את מועדי התשלום ולקצר את תקופת האשראי שניתנת לביצוע תשלומים לספקים שמשולמים לפי חוזה למכירת טובין, מתן שירותים או ביצוע עבודה. החוק חל, בין היתר, על רשויות המדינה, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות (לרבות תאגידים בבעלותן), מוסדות השכלה גבוהה, גופים מתוקצבים וכן על כל עסק שהוא עוסק מורשה.
קרא עוד

17.7.2017

לאחרונה, מבלי שהציבור ידע ומבלי שפורסמה הודעה פומבית בנושא, התחוללה סערה בשוק הצמיגים בישראל, אשר איימה לפגוע כלכלית במספר רב של יבואני צמיגים ורכבים. זאת, כאשר הממונה במשרד להגנת הסביבה על יישום החוק המסדיר את שוק הצמיגים, החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, תשס"ז-2007, שלח מכתבים לעשרות יבואנים בהם הודיע על כוונתו להטיל עליהם עיצומים כספיים מכוח החוק בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים.
קרא עוד

יום כדוה"א הבינ"ל 2017: שיקולים סביבתיים - לא מותרות של חברות עשירות

ב-25 באפריל צוין בישראל "יום כדור הארץ". אולם, אם פעם עוד היו מבקשים מאיתנו לכבות את האור למשך שעה כדי לציין את האירוע הבינלאומי, השנה עבר היום הזה בשקט יחסי. לדברי עו"ד גל שניר, מנהל תחום רגולציה הסביבתית במשרדנו, לעיתים נדמה כי השיקולים הסביבתיים נתפסים אצל חלק מן המנהלים כמעין עניין של 'מותרות', או כפריבילגיה לעסקים ש'יכולים להרשות זאת לעצמם'. למרות זאת, מסביר עו"ד שניר, באחרונה אנו רואים שנעשים צעדים חיוביים לקידום הנושא. קראו את מאמרו המלא שנכתב לרגל 'יום כדור הארץ הבינלאומי'
קרא עוד

עיצומים כספיים המוטלים מכוח החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים – מסתבר שיש מה לעשות

בחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, תשס"ז – 2007 ("החוק") נקבעה חובה על יבואני צמיגים וכלי רכב לפעול לסלוק ולמחזור צמיגים משומשים, לפי יעדים שנתיים הנקובים בחוק. כמו כן, מוטלת על היבואנים לדווח על כך לממונה על מחזור צמיגים במשרד להגנת הסביבה ("הממונה"). יבואן אשר איננו עומד ביעדים הנקובים בחוק חשוף לעיצומים כספיים גבוהים במיוחד שהממונה רשאי להטיל. בשנה האחרונה הטיל הממונה עיצומים כספיים בסכומים של מיליוני שקלים על שורה ארוכה של יבואנים, מהמובילים והבולטים בענפים אלה. משרדנו ייצג בעת האחרונה כמה יבואנים כאלה, אשר סברו כי פעלו כשורה, אך בכל זאת הוטלו עליהם עיצומים בסכומים מצטברים של יותר מ-26 מיליון ש"ח.
קרא עוד

ראש השנה לאילנות - זמן לחשוב על הטבע

ראש השנה לאילנות הוא זמן טוב לקחת פסק זמן, להקדיש תשומת לב לטבע ולזכור כי יש לנו משימה לשמור עליו ועל המגוון הביולוגי החי והצומח בו, למעננו ולמען הדורות הבאים. חשוב שנדע כי לכל פעולה שאנו בוחרים לעשות, או לא לעשות, יש השפעה כלשהי על המתחולל בטבע.
קרא עוד

הפרחים של ביקל - לא נאמרה המלה האחרונה

הפרחים של ביקל - לא נאמרה המלה האחרונה פסק הדין של העליון, השולל את סמכותן של הוועדות המקומיות לדרוש כתבי שיפוי מיזמים, מכניס את הוועדות המקומיות לבעיה. ללא כתבי שיפוי הן משותקות - הן לא יעזו לאשר תוכניות החושפות אותן לחור תקציבי לזכותו של בית המשפט העליון יש לומר כי פסק הדין הדרמטי בענין פרחי ביקל, השולל את כוחן של ועדות מקומיות לדרוש כתבי שיפוי מיזמים, ניתן רק לאחר שקודם ניתנו "איתותים מקדימים" בפסקי דין אחרים. הסימנים הצביעו על כך שאין בכוונתו של בית המשפט העליון, למשוך את ידיו מהטיפול בסוגיה לוהטת זו.
קרא עוד

הוועדה למתחמי דירות על הנייר

בדיקה אקראית של תכניות שאישרה הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) מעלה, שהיא מגדילה את ההיצע התיאורטי של יחידות דיור, אך ספק אם יש בכוחה להגדיל את ההיצע בפועל. את מי שרעב ללחם, לא מעניין שבנו מאפייה משוכללת. הוא רוצה לאכול. כך, שוק הדיור הישראלי רעב לדירות, אך מסתבר כי המאפייה היעילה שהקימו בדמותה של הותמ״ל, מייצרת לחמים חצי אפויים, ואף מילה על הטעם.
קרא עוד

האם שוב יישארו התוכניות על הנייר

בישראל קיים מחסור עצום בחדרי מעונות לסטודנטים. מדו"ח מבקר המדינה שהוגש בחודש מאי האחרון ובחן, בין היתר, את התנהלות המועצה להשכלה גבוהה בנושא, עולה כי כ– 310 אלף סטודנטים בישראל נאלצים להסתפק בכ– 20 אלף מיטות בחדרי המעונות, בעוד שעל מנת להשוות את המצב במדינות נדרשת תוספת של לפחות 20 אלף מיטות. , OECD– ה
קרא עוד

המוסר הכפול של החקלאים

לאחרונה התנהל בתקשורת שיח מעורר מחלוקת לגבי "מוסריותם של החקלאים", והוטל ספק במוסריותם של כלל החקלאים בעקבות מספר מקרים שבהם חקלאים לא קיימו את הוראות חוקי העבודה ביחס להעסקת עובדים זרים.
קרא עוד

עדכון לקוחות – זכויות הורים

שני עדכוני חקיקה בנושא הורות, שבמרכזם השוואת זכויות אבות לאלה של אימהות: היעדרות בשל מחלת ילד תיקון 15 בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) קובע, כי היעדרות של הורה מעבודתו בגין מחלת ילדו תחושב באופן מצטבר עבור שני ההורים. כלומר, במקרה שבו שני ההורים יוצרים יחדיו רצף של היעדרות מהעבודה בגין מחלת הילד, ספירת ימי המחלה תתנהל במשותף. זאת בכפוף למסירת הצהרה מתאימה של ההורים למעסיקיהם.
קרא עוד

הקשיים שבהעברת מנהל התכנון למשרד האוצר

מטה הדיור הוא לא מטה קסם. שוק הדיור הוא לא שוק הסלולר, והוא אפילו לא שוק הבנקאות. ההבדל ברור. בסלולר, המומנט הציבורי היה עם השר. המלחמה הייתה "טהורה", האינטרס של הציבור נגד האינטרסים של כמה תאגידים פרטיים. תמיד ניתן לזהות את הטייקון התורן בדמותו של האיש הרע, והשר על הסוס, דוהר אל הפריים טיים. בסלולר השיקול ציבורי היה אחד - הורדת מחירים. תיפול חברה אחת תבוא אחרת. אין נזק ציבורי......
קרא עוד

חוזר לקוחות- עדכונים בעניין הגדלת הפרשות פנסיוניות לעובדים

ביום ה – 1.7.2016 צפויה להכנס לתוקפה הפעימה הראשונה מתוך שתיים, בדרך לישום חובת הגדלת אחוזי ההפרשות הפנסיוניות לעובדים.בתמצית המדובר בתיקון רחב היקף החל על כלל המעסיקים במשק. חוזר לקוחות זה בא בהמשך לחוזר לקוחות מחודש ינואר 2016 במסגרתו עדכנו בדבר כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005, על אי הבהירויות שעלו ממנו, הקשיים הרבים שעמדו בפני מעסיקים בדרך ליישומו ועל ההשלכות רחבות ההיקף שעלולות היו להיות לו.
קרא עוד

ביטול חובת פרסום דו"ח רבעוני על ידי תאגידים קטנים

בחודש אפריל 2016, אושר במליאת רשות ניירות ערך נוסח חקיקה שטרם נכנס לתוקף, שמטרתו יצירת מדרג רגולציה באופן של ביטול חובת פרסום הדוחות הכספיים בגין הרבעון הראשון והשלישי, עבור "תאגידים קטנים", כהגדרתם בתקנה 5ג לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל- 1970 (להלן: "הפטור").
קרא עוד

עדכוני חקיקה 2016- הקלות לחברות ציבוריות וחברות מנפיקות

לאחרונה, אושרו מספר תיקונים לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 ("חוק החברות") ולתקנות שהותקנו מכוחו, מתוך מטרה להקל על הוראות הממשל התאגידי אשר חלות על חברות ציבוריות ועל חברות שתנפקנה לראשונה את ניירות הערך שלהן למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. להלן נביא סקירה של עיקרי התיקונים וההקלות:
קרא עוד

נסיקת מחירי הנדל"ן בבודפשט

מחירי הדיור בבירת הונגריה עלו בשנה האחרונה ב-16%, ומיקמו את בודפשט כאחת מהערים הטובות ביותר בעולם להשקעה. עו"ד עפר בר-און, מומחה לשוק המזרח אירופי, על שוק הנדל"ן ההונגרי. קראו כעת:
קרא עוד

"רמזור ירוק" - רישוי תשתיות תחבורה במדינת ישראל

כולנו רוצים כבישים חדישים, רכבות מהירות ותשתיות תחבורה יעילות. כולנו רוצים שיבנו אותם כמה שיותר מהר, ועם כמה שפחות הפרעות. הבעיה היא, כפי שכולנו יודעים, שבמדינה בעלת סבך בירוקרטי כמו ישראל, הוצאתם של פרויקטים גדולים מסוג אלו מן הכוח אל הפועל זו משימה מאתגרת במיוחד.
קרא עוד

האם המדינה מפלה בין חקלאים במרכז לאלו שבנגב?

האם המדינה מפלה בין חקלאים במרכז לאלו שבנגב? עו"ד אלירן סטריכמן, על הפגיעה בחקלאות ביישובי הדרום ועל הצורך בתעריף מים אחיד לכולם
קרא עוד

שוק הנדל"ן בהונגריה ירוויח ממדיניות עידוד הילודה?

עו"ד עפר בר-און, מומחה לשוק המזרח אירופי, על ההחלטה שתסבסד למשפחות ההונגריות את הדירה: במטרה לעודד את שיעור הילודה בהונגריה וכן מתוך כוונה לעורר את השוק הרדום של הדיור למגורים, החליטה ממשלת הונגריה לסבסד החל מינואר השנה (2016) את עלות רכישת דירת המגורים עבור משפחות עם ילדים.
קרא עוד

אין תקציב? אין פיתוח!

הרשויות המקומיות אמונות על פיתוח התשתיות המוניציפאליות בתחומן ובאחריותן לוודא שלרשותו של כל נכס בתחום שיפוטן יעמדו התשתיות העירוניות הנדרשות לו, לרבות: מערכות כבישים, מדרכות, תיעול וניקוז, ביוב ומים כשאין בנמצא תאגיד מים וביוב, וכן משטחי ציבור פתוחים ומבני ציבור מהן יוכל ליהנות בעל הנכס.
קרא עוד

"הדשא של השכן"

בהתאם לסעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות, רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר שעיין בתסקיר ועדת חקירה שמינה לעניין זה, להכריז בצו על אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, שלא נכלל בו שטח המיועד למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, כאזור שבו ההכנסות מארנונה בלבד או מארנונה ומהיטלי השבחה או היטלי פיתוח, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה.
קרא עוד

בפתח שנת 2016 כניסתן לתוקף של הקלות במס שבח

המדינה מעניקה לבעלי קרקעות הטבה משמעותית במס השבח על מנת לדרבן למכור את נכסיהם ובכך להגדיל את היקף העסקאות במקרקעין המיועדים לבניה בתכנית בנין עיר.
קרא עוד

מחזור צמיגים בישראל – תמונת מצב

בשנת 2007 נכנס לתוקפו החוק לסילוק ולמחזור צמיגים, תשס"ז – 2007, אשר הטיל על ספקי הצמיגים בישראל (יצרנים ויבואנים של צמיגים חדשים) את החובה לאסוף ולמחזר את מרבית הצמיגים המשומשים אשר שיווקו בישראל.
קרא עוד

על האצת ההתחדשות העירונית

האצת תהליכי ההתחדשות העירונית במדינת ישראל מהווה אינטרס חיוני. בניית אלפי מבנים יכולה לשמש קטר צמיחה למשק ולסייע למטה הדיור הלאומי לעמוד ביעדיו להטבת משבר הדיור, לצד ובנוסף לתכניות דיור למשתכן, דיור בר-השגה והועדה לדיור לאומי שהוקמה לפי חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), בשנת 2011. טיפול נכון בבנייה מחדש של מרקמים אורבניים (והדגש כאן הנו על הטיפול ה"נכון", משום שיכול להיות גם הרבה "לא נכון", הנובע מציפוף יתר ותכנון נקודתי גרוע שיהוו בכיה לדורות..) ישפר, בין השאר, את איכות חיי התושבים, ימתג מחדש שכונות אליהן ימשכו זוגות צעירים, יבסס תרבות בניה ירוקה, ייצר פתרונות חניה, ישדרג תשתיות ועוד. כל זאת, לצד הצלת חיי אדם בבינוי עמיד ויצירת מרחבים מוגנים דירתיים.
קרא עוד

הונגריה תפחית המע"מ על בניית דירות חדשות?

ב-15 בדצמבר 2015 הניחה ממשלת הונגריה על שולחנו של הפרלמנט ההונגרי את הצעת החוק העוסקת בהפחתת המע"מ על דירות מגורים חדשות מ-27% (השיעור הנוכחי) ל-5%
קרא עוד

תוספת דירות - תוספת בעיות

עו"ד רון צין על החלטת השר כחלון לאשר תוספת של עד 20% לשטחי בנייה בפרויקטים למגורים, על הבלאגן התכנוני שנוצר, ועל התיקונים שראוי להעביר בחוק.
קרא עוד

רישום סימן מסחר כחלק מאסטרטגית המיתוג של כל עסק

העולם בו אנו חיים הוא עולם של מותגים (Brands). כמעט כל חברה שמבקשת לחדור לשוק או להחדיר לשוק מוצר חדש, עוברת תהליך של "מיתוג" עסקי. במסגרת תהליך זה נבנה המותג או הלוגו של החברה שבעתיד יסייע לצרכנים לזהות את המוצר או השירות עם המקור שלו.....
קרא עוד

הגיעה העת לשינוי סדרי העדיפויות במימון ענפי הספורט בישראל

ההישגים הדלים של הכדורגל הישראלי מחייבים חשיבה מחודשת על חלוקת עוגת התקציבים של המועצה להסדר ההימורים בספורט . הגיע הזמן להעניק הזדמנות מכוונת לענפי ספורט שבאמת מעלים את ישראל על מפת העולם
קרא עוד

Waiver of Employees' Royalties for Service Inventions

The Israeli Committee for Compensation and Royalties, established under the Israeli Patents Law – 1967 (the “Committee”), rendered a groundbreaking ruling on May 4, 2014 that puts an end to a period of legal uncertainty existing from the breakthrough case of Actelis Networks vs. Yishai Ilani [February 3, 2010] related to the right of employees to benefit from compensation for service inventions...
קרא עוד

שיטת חישוב 140 מ"ר, לצורך קבלת פטור מהיטל על פי סעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה

כידוע, חבות נכס בהיטל השבחה נוצרת, כאשר תוכנית משביחה את הנכס. כך, כאשר תוכנית מאפשרת לבנות 100 מ"ר על מגרש, ולאחר מכן מאושרת תוכנית משביחה, המאפשרת לבנות 150 מ"ר על אותו המגרש, הרי שבעת אישור התוכנית המשביחה, נוצר חיוב בהיטל השבחה. על מנת להקל על בעלי הנכסים מאפשר החוק לשלם את ההיטל רק במועד מימוש ההשבחה, כאשר בעל הנכס "נפגש עם הכסף", שכן לעיתים, ההיטל הינו גבוה מאוד, על אף שבעל המגרש לא נהנה מההשבחה באופן מיידי.
קרא עוד

בוררות בינלאומית

בוררות בינלאומית מעוררות סוגיות ושאלות ייחודיות ומורכבות עליכן יש לעמוד הן בשלב המשא-ומתן של הסכם בין גורם ישראלי לגורם זר והן בעת התגלעות מחלוקת בין גורם ישראלי לגורם זר. על סוגיות אלו נדון ונעמוד במצגת המצ"ב.
קרא עוד

הטמעת הסדרי נגישות

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל חיים כ-1,440,000 איש עם מוגבלות. כלומר, כ-18% מהאוכלוסייה במדינת ישראל הינם אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית (לקות ראייה ושמיעה), נפשית או שכלית. מגוון פעילויות חיי היום יום אינן נגישות לאנשים אלו באותו האופן כמו למרבית האוכלוסייה, וכך קורה שהם מודרים פעם אחר פעם מן המרחב הציבורי.
קרא עוד

הממונה על השכר באוצר יוכל לפקח על הוצאות השכר של המוסדות להשכלה גבוהה

בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, שם לאחרונה סוף למחלוקת ארוכת שנים שנתגלעה בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין הממונה על השכר במשרד האוצר, בכל הנוגע לחופש הפעולה של המוסדות בקביעת הוצאות השכר שלהם (בג"ץ 3250/13)...
קרא עוד

היטל ההשבחה בגין היתר לחיזוק מבנה מסחרי או תעשייתי מכוח תמ"א 38

תמ"א 38 הינה תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. תמ"א 38 כללה, כבר בגרסתה הראשונה משנת 2005, את האפשרות לחזק מבנים שיועדו על פי התכנון התקף לשני ייעודים: מבנים המיועדים למגורים ומבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיפים 11 ו-14 לתמ"א).
קרא עוד

הממונה על ההגבלים הווירטואליים

בינואר 2015 נכנס לתוקף חוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד-2014, שבו נקבע לראשונה בחוק כי לצורך הגדרת "שוק" בעת בחינת פגיעה אפשרית בתחרות, יש לבחון לא רק את גבולות השוק הפיזי, אלא גם את השוק האינטרנטי...
קרא עוד

Safe Harbor Defense Regarding Use of Inside Information

Section 52 of the Israeli Securities Law- 1968 (the "Securities Law") prohibits forbidden use of inside information, as defined below, of companies whose securities are offered to the public, or traded on a stock exchange and are held by the public ("Insider Trading"). Underlying this prohibition is the principle of fairness and the desire to prevent parties with access to a Company or its information, from abusing their position in order to gain benefits, at the expense of the investors who do not have such access.
קרא עוד

ביהמ"ש העליון מחמיר את הענישה לעבירות צווארון לבן

ביהמ"ש העליון דחה את ערעורם של מנכ"ל רשת שופרסל בע"מ ("שופרסל") לשעבר, אפרים רוזנהויז, וסמנכ"ל הסחר לשעבר, אליעזר גידור, ("רוזנהויז" ו"גידור", בהתאמה, וביחד: "המערערים"), והותיר את הרשעתם בעבירות של ניסיון לעשיית הסדר כובל, לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 ("החוק") על כנה. בעוד שעונשו של גידור הומר לעבודות שירות לצד קנס כספי גבוה, רוזנהויז ירצה מאסר בפועל ויישא בקנס גבוה אף יותר. חומרת הענישה, שאינה עולה בקנה אחד עם פסיקות מקלות של ביהמ"ש בעניינים דומים מהעשור האחרון, ככל הנראה מצביעה על שינוי תפיסה בחומרתן של עבירות צווארון לבן, ובפרט בנוגע לדיני ההגבלים העסקיים.
קרא עוד

ניהול יישובי המגזר הכפרי בישראל – איפה משרד הפנים?

נוכח השינויים הגדולים שחלו בשנים האחרונות במגזר הכפרי, עם הקמת ההרחבות, עולה צורך דחוף לבחון מחדש את הכלים הארגוניים ואת הסדרי החקיקה, לפיהם פועלים הוועדים המקומיים ביישובים, לצד האגודות הקהילתיות.
קרא עוד

תיקון מספר 25 לחוק החברות

נבקש להביא לידיעתכם עדכון חקיקה חדש לחוק החברות אשר נכנס לתקפו לפני מספר ימים והעוסק, בין היתר, בהתנהלות הדיון בוועדת הביקורת. ביום 6 באוגוסט 2014 פורסם ברשומות תיקון מס' 25 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "התיקון ו-"החוק", בהתאמה). התיקון נכנס לתקפו חצי שנה לאחר פרסומו, קרי ביום 6 בפברואר 2015...
קרא עוד

חובת הבנק כלפי מתאבד כלכלי

מהן חובותיו של בנק כלפי לקוחו במקרה שבו הבנק סבור כי התנהלותו הפיננסית של אותו לקוח עשויה להובילו ל"התאבדות כלכלית" (כלומר, להפסד כספו של הלקוח עקב השקעות מסוכנות)? האם הבנק יוצא ידי חובתו במתן האפשרות ללקוח לפעול בחשבונו כאוות-נפשו ומתן אזהרות כלליות; או שמא על הבנק לשמש מעין "אפוטרופוס" על לקוחו ובמקרה הצורך אף לפגוע באוטונומיה הכלכלית של לקוחו ולעצור את פעילותו בחשבון הבנק לפי שיקול דעתו הוא? ....
קרא עוד

הודעת חדילה כמגן רשויות

השנים האחרונות, אשר בהן השיח הציבורי בישראל מתאפיין בסוגיות העוסקות בקשיים כלכליים קיומיים (תחת הכותרת: "יוקר המחייה"), הולידו, בין היתר, תופעה שניתן לכנותה כ"התפכחות צרכנית". בהתאם מוצא עצמו הציבור לא-אחת בוחן לעומק תשלומים שונים שאותם הוא נדרש לשלם, בין אם מדובר בתשלום חשבון החשמל החודשי, תשלום דרישת ארנונה לעירייה או בתשלום בעבור מוצרי צריכה בסיסיים, ובודק את מקור החבות שלו וצידוקיה המשפטיים...
קרא עוד

מחשבות חדשות על מהות וטכנאות

בפסק הדין של כבוד השופט אלטוביה מגן בפרשת בילינקיס נקבע כי לאור שינוי שיעור המס משנת 2003, בעת חישוב מס על רווחי הון יש ליישם את המנגנון הליניארי למיסוי רווחי הון, הקבוע בפקודת מס הכנסה ככתבו וכלשונו. המתנערים מפסק הדין טוענים, כי יישום "דווקני" שביקש השופט מגן לאמץ פוגמת ב"מהות הכלכלית" העומדת מאחורי החוק וכי אם רצה בית המשפט להעדיף את המהות, היה הוא יכול למצוא את העיגון הלשוני הרלוונטי...
קרא עוד

המדרון החלקלק של הממונה

בימים אלה פרסמה רשות ההגבלים העסקיים שני תזכירי-חוק חדשים להערות הציבור, אשר עוסקים ברפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. תזכירי- החוק, אם יתקבלו, עשויים להוות מהפכה של ממש בכל הקשור להגברת הפיקוח הרגולטורי על גופים עסקיים בתחום המיזוגים והמונופולין....
קרא עוד

בחוזר זה נבקש לעדכן בתיקון לחוק הגמל, שצפוי להכנס לתוקפו בתחילת פברואר 2016, והוא בעל השלכה רחבת היקף על מעסיקים רבים בהקשר של אחוזי ההפרשות הפנסיוניות לעובדיהם ועלויות המעסיק בגין הפרשות פנסיוניות.
קרא עוד

המס על עובדים זרים לחקלאות בוטל באופן זמני- והחקלאים יכולים לנשום לרווחה

קראו את מאמרו של עו"ד אלירן סטריכמן, שותף במשרדנו, על המהלך המתבקש שמטיב עם ענף החקלאות.
קרא עוד

מהו החוף המלוכלך ביותר בישראל, ומה המדינה יכולה לעשות כדי למנוע זאת?

ניקיון החופים נבחן על ידי המשרד להגנת הסביבה באמצעות "מדד חוף נקי". מתוצאותיו עלה כי חלה ירידה באחוז החופים שדורגו כנקיים - נקיים מאוד מ61% מהחופים ל34% מהחופים. קראו את מאמרו של עו"ד גל שניר
קרא עוד

עדכון לקוחות – עדכונים לחקיקה: ימי חופשה לאבות; העלאת שכר המינימום

החל מיום 1.7.2016, נכנס לתוקפו תיקון לחוק חופשה שנתית התשי"א – 1951, ולפיו מכסת ימי החופשה השנתית לעובדים בעלי ותק של עד 4 שנים במקום עבודתם, תעמוד על 15 ימים קלנדריים לשנה (כלומר, בחישוב שכולל את סופי השבוע כחלק מימי החופשה). עובדים אשר חשבון החופשה שלהם מתנהל על פי ימי חופשה בפועל (ימי עבודה מהם נעדרו ולא כולל סופי שבוע), יהיו זכאים, כך להערכתנו, ל- 11 ימי חופשה שנתיים באם הם מועסקים על בסיס של 5 ימי עבודה בשבוע, ו- 13 ימי חופשה במידה וחל עליהם שבוע עבודה בן 6 ימים.
קרא עוד

החל מיום 1.7.2016, נכנס לתוקפו תיקון לחוק חופשה שנתית התשי"א – 1951, ולפיו מכסת ימי החופשה השנתית לעובדים בעלי ותק של עד 4 שנים במקום עבודתם, תעמוד על 15 ימים קלנדריים לשנה (כלומר, בחישוב שכולל את סופי השבוע כחלק מימי החופשה). עובדים אשר חשבון החופשה שלהם מתנהל על פי ימי חופשה בפועל (ימי עבודה מהם נעדרו ולא כולל סופי שבוע), יהיו זכאים, כך להערכתנו, ל- 11 ימי חופשה שנתיים באם הם מועסקים על בסיס של 5 ימי עבודה בשבוע, ו- 13 ימי חופשה במידה וחל עליהם שבוע עבודה בן 6 ימים.
קרא עוד