אוגוסט 2016
הישג נוסף למחלקת התכנון והבנייה שלנו: כמעט 20 שנה לאחר ששמאי מטעם עיריית פתח תקווה פסק לזכות בעלי קרקעות פיצוי בסך 1,000,000 ₪ בשל שינוי ייעוד והפקעה לצורכי ציבור, ולאחר שורה של הליכים משפטיים שנאלצו בעלי הקרקעות לנקוט בגין ההפקעה, פסק בית המשפט כי העירייה תשלם לבעלי הקרקעות את מלוא הפיצוי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בסך כולל של 4.3 מיליון ש"ח. ברכות לעורכי הדין רון צין ותומר גור שייצגו את בעלי הקרקעות והוכיחו, פעם נוספת, שחריצות, התמדה ולעיתים, גם עקשנות, יכולות להשתלם.
יולי 2016
שאלת איחוד בת-ים עם תל-אביב, או חלוקת הכנסות עם הערים הסמוכות לה ממשיכה לעורר כותרות.
והפעם, יועץ כלכלי שנשכר על ידי הוועדה לבחינת איחוד הערים, ממליץ על העברת כ-100 מיליון שקל בשנה מהכנסות הארנונה של עיריית תל אביב ממוסדות ממשלה - לעיריית בת ים. עם זאת, המלצתו של היועץ נשענת על תרחיש שבו תשלום דמי הארנונה הממשלתית לתל אביב ייעשה בהתאם לתעריף המלא עבור שטחי משרדים, בעוד שכיום משלמים מוסדות המדינה הפועלים בעיר תעריף מופחת.
לדברי עו"ד עפר בר-און, המייצג את הערים חולון, ראשון לציון ותל אביב בעתירתן למינוי חשב מלווה לבת-ים, וכן את עיריית חולון בדיוני הוועדה, "גם אם המלצתו של אלטר תתקבל, ספק רב אם יהיה בכך כדי לפתור את בעיותיה העקרוניות של בת ים, אשר ממשיכה להתנהל בצורה גרעונית, ולאפשר בניה כמעט רק למגורים, והיא אינה מפתחת אזורי תעסוקה. היא לא עושה את מה שצריך לעשות כדי לשפר את מצבה, ופתרון של הזרמת עשרות מיליוני שקלים מרשויות אחרות מדי שנה למימון הגרעון שיילך ויגדל בתקציבה יהיה טיפול בסימפטום ולא בבעיה".
מאי 2016
הערים תל אביב, חולון וראשון לציון הגישו לאחרונה, באמצעות עוה"ד עפר בר און, מוטי גדנסקי ונטלי בן דוד ממשרדנו,עתירה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, בדרישה כי לעיר בת ים ימונה חשב מלווה מטעם משרד הפנים.
במסגרת העתירה, טוענות הערים, שבימים אלה נבחנת האפשרות לאחדן עם העיר בת-ים, כי לשר הפנים סמכויות מיוחדות רבות לשם הבראתה, איזונה וייצובה הכלכלי של עירייה, דוגמת עיריית בת ים, הנקלעת לקשיים כלכליים ולגירעונות שוטפים ומצטברים, זאת מבלי שהעירייה תצטרך לעתור לקבלת הכנסות של רשויות שכנות (דוגמת העותרות). אחת מסמכויות אלה, היא סמכותו של שר הפנים למנות חשב מלווה לעירייה. בעניינה של עירית בת-ים מתקיימים כל התנאים הנדרשים למינוי חשב מלווה.
במידה ובית המשפט יקבל את בקשת הערים ויורה על מינוי חשב מלווה, תעבור בת ים להתנהל תחת תכנית קפדנית להבראה כלכלית. כמו כן, כל הוצאה כספית שתבקש העירייה או העומד בראשה לבצע תיבחן באופן מחמיר על ידי החשב המלווה.
מאי 2016
מוסף הנדל"ן של העיתון הכלכלי דה מרקר, פירסם לאחרונה מחקר שערך עו"ד רון צין, שותף בכיר ממשרדנו, אשר בדק את מידת ההשפעה של התנגדויות גופיים פרטיים וציבוריים לתוכניות הנדונות בוועדות מחוזיות לתכנון ובניה.
לפי המחקר, אשר זכה בדה מרקר לפרסום רחב, מתוך כלל ההתנגדויות של גורמים מוסדיים התקבלו 50% מהטענות - ואילו מתוך כלל ההתנגדויות של גורמים פרטיים, התקבלו רק 30% מהטענות.
לדברי עו"ד צין, אשר בחן 310 תכניות (מתוך כ-4,500 שהוגשו בשנת 2015), "אף שמבחינה סטטיסטית, המספרים מרשימים יחסית, לאחר נטרול היזמים והארגונים החוץ־סביבתיים, הנתונים מקבלים פרופורציה אחרת. כשקוראים ובוחנים את תוכן ההחלטות שהתקבלו, מתקבלת תמונה עגומה, שעל פיה ציבור המתנגדים הוא לא יותר מאשר 'קבוצת ביקורת' על התוכנית. תרומתה של קבוצת הביקורת לתוכנית היא סוג של תיקוני הגהה, אך אין בכוחה להוביל שינויים מהותיים בתוכנית. נדירים המקרים, אם בכלל, שבהם תכנית שוועדה מחוזית החליטה להפקיד על פי המלצה של מתכנן מחוז, תידחה או תשתנה מהותית בעקבות ההתנגדויות".
May 2016
אפריל 2016
עו"ד יובל גלאון, שותף בכיר ממשרדנו השתתף במפגש ראשי ערים שערכה חברת הדירוג D&B בהנחיית עורך גלובס, חגי גולן, במהלכו עסקו המשתתפים בשורה של נושאים שמטרידים בימים אלה את ראשי הרשויות ובהם נושא ההתחדשות העירונית. עו"ד גלאון טען במסגרת הדיון שנערך כי דרישת הרשויות כלפי שהשלטון המרכזי צריכה להיות תקנים לעובדים ולמהנדסים שכן הבעיה הגדולה כיום היא שהרשויות אינן עומדות בנטל. עו"ד גלאון הציע כי הרשויות יפנו לבית המשפט העליון נגד השלטון המרכזי על מנת שיתחיל להכיר בשלטון המקומי.
אפריל 2016
בית המשפט המחוזי בתל אביב כפה על רכבת ישראל לבטל החלטה של ועדת המכרזים שלה שעניינה קבלת שירותי מדידה עבור פרויקטים ברחבי הארץ.
חברת מ.ת.ב מדידות ופוטוגרמטריה, אשר זכתה בשנת 2013, יחד עם מספר חברות נוספות, במכרז שפרסמה רכבת ישראל, פנתה לבית המשפט באמצעות עוה"ד אמיר ויתקון וירון סילבר ממשרדנו, לאחר שרכבת ישראל החליטה שלא להאריך את ההתקשרות עימה, בניגוד להארכות החוזה שלה זכו החברות הנוספות, זאת על אף שרכבת ישראל הודתה כי השירות שסיפקה החברה הוא הטוב ביותר ובמחירים הטובים ביותר. בית המשפט המחוזי כאמור הורה לרכבת ישראל לבטל את החלטת ועדת המכרזים שלה וחייב אותה לשאת גם בהוצאותיה המשפטיות של החברה.
בעיתון גלובס פורסמה כתבה בעניין פסק דין שניתן לאחרונה בעתירה מנהלית שהגיש מושב צופית נגד המועצה האזורית דרום השרון, אשר יוצגה בעתירה על ידי עורכי הדין רון צין וניצן זימרן ממשרדנו. בעתירה טען המושב כנגד זכייה במכרז של בית ספר אנתרופוסופי, להקמת בית ספר במקרקעין בשטח המושב, עליהם פעל שנים רבות בית ספר אזורי. המושב טען כי התכניות החלות על המקרקעין קובעות כי השימוש בהם צריך להיות לטובת תושבי המושב בלבד. בית המשפט דחה את העתירה וקיבל את טענות המועצה, כי הפרשנות הנכונה לתכנית היא כי השימוש במקרקעין אינו מוגבל לתושבי המושב בלבד, אלא לכלל הציבור. לדברי עוה"ד צין, מדובר בפסק דין חשוב בנוגע ליחס בין המועצות האזוריות לוועדי הישובים, בכך שהוא קובע שהשימושים הציבוריים צריכים להיות מנוהלים על ידי המועצות ולשמש עבור קהל רחב של נהנים ולא רק עבור תושבי היישוב שבו ממוקם הנכס הציבורי.
פברואר 2016
לאחרונה מונתה עוה"ד מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים. לרגל כניסתה לתפקיד ערך העיתון דה מרקר כתבה על האתגרים הצפויים לממונה החדשה. עוה"ד צחי יגור ראש מחלקת ההגבלים עסקיים במשרדנו רואיין לכתבה ומסר כי לדעתו, הממונה תידרש להשלמת הליכי חקיקה בעניין ההקלה על יבוא מקביל והשוואת מעמדם של יבואנים בלעדיים לבעלי מונופולים והרפורמה בפיקוח על מיזוגים. לעמדתו, הרפורמה במיזוגים היא הזדמנות לדלל רגולציה מיותרת ולהקל על ביצוע מיזוגים שאינם פוגעים בתחרות, תוך שמירת סמכות הרשות להתערב בדיעבד במיזוגים בעייתיים. מעל הכל, מעריך עוה"ד יגור, כי הממונה החדשה תידרש לשקם את מעמד הרשות שנפגע בעקבות פרשת הגז הטבעי וביקורת מבקר המדינה על עבודתה בנושא.
פברואר 2016
בעיתון גלובס פורסמה כתבה בעניין בניין בעיר קריית אונו, הבנוי על מקרקעין בייעוד ציבורי, אשר אמור לשמש למעונות סטודנטים ואשר העירייה חששה כי בפועל מתכנן היזם לשווק את היחידות בבניין כמגורים פרטיים. העירייה החליטה להקדים תרופה למכה, ובעזרת עוה"ד יובל גלאון ניצן זימרן ממשרדנו, אשר ייצגו את העירייה בהליך, חתמו היזמים של הבניין על כתב התחייבות לפיו הם ינהלו את הפרויקט, ויתחייבו שכל הדיירים שיגורו בו יהיו סטודנטים. כדי להבטיח זאת, כולל ההסכם גם סנקציות תקדימיות וערבות כספית מצד היזמים. עוה"ד גלאון מסר כי בהתחשב בעובדה שאין היום תקציב למאות פקחים, כל שנותר לעיריות לעשות על-מנת לוודא שידיים פרטיות המחזיקות במבנה בייעוד ציבורי אכן יעשו בו שימוש כזה, הוא ליצור מנגנונים חוזיים שיוצרים מחויבות חוזית באמצעות סנקציות כספיות - בין חברת הניהול לעירייה, בין חברת הניהול לבין הדיירים, ובין בעלי הדירות לבין השוכרים שלהם.
פברואר 2016
בעיתון כלכליסט פורסמה כתבה בעניין פסק דין של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה, בעניין שינוי שיטת חישוב הארנונה. לדעת מרכז השלטון המקומי הרוב המכריע של הרשויות המקומיות יידרשו לבצע מדידה מחודשת של הנכסים בשטחן עד תחילת 2018. עוה"ד רוית ברעם מזור, ראש מחלקת מיסוי מוניציפאלי במשרדנו רואיינה לכתבה ומסרה כי לעמדתה התושבים חווים את המדידות כהטרדה וכהתעמרות, ולכן ראשי הערים לא מקיימים את ההוראה לגבי סקטור המגורים או שמקיימים אותה בצורה זוחלת. לעמדת עוה"ד ברעם מזור, ביטול שיטת "העיגול" (שהייתה נהוגה ערב פסק הדין) אמנם ייטיב עם חלק מהתושבים ויירע עם אחרים באופן שהגבייה הכללית מהם תתאזן, אולם הרשות המקומית תרוויח בעיקר מתוספות הבנייה שחלו בשטחה, שכן יש המון תוספות בנייה בבתי מגורים, כך שמי שישלם את המחיר זה בעיקר מגזר המגורים שמעכשיו יצטרך לשלם יותר.
ינואר 2016
בעיתון ידיעות אחרונות פורסמה כתבה בעניין עתירה מנהלית שהגיש מתכנן ערים מירושלים, באמצעות עורכי הדין יובל גלאון ותומר גור ממשרדנו, כנגד החלטות מוסדות התכנון וכנגד הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות, אשר אישרו תכניות לבניה מאסיבית בחלקה המערבי של רחבת הכותל. על פי הנטען בעתירה, תכניות בניה אלו יקטינו את שטח רחבת הכותל באופן משמעותי.
ינואר 2016
בעיתון גלובס פורסמה כתבה נרחבת בעניין סקר שהתפרסם, ממנו עולה כי רוב הציבור לא מכיר את פעילות רשות ההגבלים העסקיים. עוה"ד צחי יגור, מנהל מחלקת ההגבלים העסקיים במשרדנו, אשר רואיין לכתבה, סבור כי הסקר מלמד שפעילות רשות ההגבלים העסקיים 'לא ירדה לעם'. לדבריו, לא מספיק לעשות, צריך שידעו שעשית. לפי תוצאות הסקר, ברשות ההגבלים העסקיים טרם הפנימו אמירה חשובה זו. לעמדתו של עוה"ד יגור, רשות ההגבלים העסקיים בישראל צריכה ללמוד ממקבילתה בארה"ב, הרשות לסחר הוגן, אשר מלווה באופן שוטף ביחסי ציבור, על מנת שהצרכן האמריקאי יכיר את פעילותה. המדובר לא רק ברעיון יחצ"ני, אלא בעיקר בהגברת המודעות לתחרות בקרב האוכלוסייה.
ינואר 2016
ב-15 בדצמבר 2015 הניחה ממשלת הונגריה על שולחנו של הפרלמנט ההונגרי את הצעת החוק העוסקת בהפחתת המע"מ על דירות מגורים חדשות מ-27% (השיעור הנוכחי) ל-5%. שיעור המע"מ המופחת עתיד לחול לפי הצעת החוק על דירות מגורים חדשות בלבד בבניינים רבי-דירות ששטחן איננו עולה על 150 מ"ר ועל מכירה של בתים חדשים צמודי-קרקע ששטחם הבנוי איננו עולה על 300 מ"ר. עם זאת, שיעור המע"מ המופחת לא יחול על קרקע פנויה. אם יאומץ על ידי הפרלמנט ההונגרי, צפוי החוק להיכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2016 ויהיה תקף כהוראת-שעה לתקופה של ארבע שנים - עד סוף שנת 2019. הוראות החוק יחולו רק על עסקאות מכירה שיחתמו אחרי כניסתו של החוק לתוקף.
שר הכלכלה ההונגרי, מהאי ורגה, צופה כי חרף הקטנת שיעור המע"מ, בסופו של דבר לא יפגע האוצר ההונגרי מהפחתה בהכנסות ממסים בשל צעד זה. יש להניח כי השינוי הדרמטי בשיעור המע"מ יעודד יזמים, מקומיים וזרים לשקול הקמת פרויקטים לבניה למגורים. עוד צופים בהונגריה כי הפחתת המע"מ כשלעצמה תביא לצמיחה מחודשת בשיעור התחלות הבניה למגורים, לגידול במכירה של כ-3,000 עד 5,000 יחידות דיור נוספות לשנה, וכן להפחתה במחירי הדיור והגדלת התעסוקה בענף הבניין.
יש להניח כי יהיה בשינוי דרמטי כזה בשיעור המע"מ כדי לעודד יזמים, מקומיים וזרים כאחד, לשקול מחדש הקמת פרויקטים לבניה למגורים בהונגריה.
נזכיר כי יוזמת החקיקה מגיעה לאחר ירידה תלולה בהיקף הבנייה, לאחר שבשנת 2015 צנח מספר יחידות הדיור שנמכרו לכ-8300 יחידות בלבד. לצורך השוואה, בעשור הקודם (למשל בשנת 2004), עמד היקף הדירות החדשות על כ- 43 אלף יחידות דיור חדשות בשנה.
ינואר 2016
המדינה מעניקה לבעלי קרקעות הטבה משמעותית במס השבח על מנת לדרבן למכור את נכסיהם ובכך להגדיל את היקף העסקאות במקרקעין המיועדים לבניה בתכנית בנין עיר.
כחלק מן הטיפול הכולל בהורדת מחירי הדירות. במסגרת תיקון לחוק מיסוי מקרקעין שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2016, תינתן הקלה בשיעור מס השבח ליחיד, חברה משפחתית או שותפות אשר המקרקעין שלהם נרכשו יחליטו למכור קרקע לגביה תכנית מאושרת שעל פיה ניתן לבנות 8 דירות ומעלה. התיקון יחול לגבי עסקאות קומבינציה.
על פי התיקון תינתן הפחתה בשיעור המקסימאלי של מס השבח כ- 40% (המחושבים בסופו של דבר בהתאם ליום הרכישה או קבלת הזכות בקרקע הנמכרת) ל- 25% עד יום התחילה בחוק, למי שבידיו קרקעות שנרכשו בין השנים 1961 ל- 2001. יש לשים לב כי התיקון הינו במסגרת הוראת שעה זמנית בחוק ההסדרים שתוקפה יפוג בשנת 2018, ומבחינה זו מאותת המחוקק לבעלי הקרקע כי כדאי להם להזדרז.
מתוך מגמה להאיץ הבינוי, התקופה הקובעת לצורך מימוש ההטבה תנוע בתקופה שבין 42 (לקרקע עד 250 דירות), ל- 48 חודשים (קרקע ל- 251 דירות ומעלה). אופן מתן ההטבה בפועל יהיה מדורג ויחסי בהתאם לקצב התקדמות הבניה. הפטור יינתן גם לגבי פרויקטים גדולים הכוללים תכנית בניה של 1,000 יח"ד ויותר שנמכרו לקבלנים אצלם הקרקע מהווה מלאי עסקי לגביהם יש היתר ל-10% מהיקף הדירות בעת המכירה, מבלי שישנה הגבלה של גמר תקופת הבניה.
יש לציין כי בשנת 2011 היה מבצע דומה שלפי נתונים שהציג משרד השיכון הביא ל- 70 עסקאות ומעל 1,400 יח"ד. מה שאמנם לא "הציף" את השוק אך גם לא פגע משמעותית בהכנסות המדינה ממסים. יש לקוות כי ההצעה הנוכחית תזרז יותר עסקאות משום שהיא כוללת פרמטרים מקלים יותר ומתייחסת גם לקרקעות לבניה בהיקף נכבד שם גם הפחתת מדרגות המס, בשל היקף הדונמים הנמכרים, הינה אף משמעותית יותר.
דצמבר 2015
בעיתון גלובס פורסמה כתבה בעניין גן האירועים קדמת עדן, שבכניסה ליישוב קדימה. פעילותו של גן האירועים הופסקה לאחרונה לאחר שלא התקבלו כל האישורים הנדרשים להפעלתו, זאת חרף תמיכת הוועדה המקומית, ועל אף כי תכנית מתאר הנמצאת בשלבי תכנון אמורה להסדיר את הפעלת גן האירועים במיקומו הנוכחי. עו"ד יובל גלאון ממשרדנו המייצג את גן האירועים, רואיין לכתבה וטען כי ועדות התכנון אינן נותנות פתרון מערכתי לגני אירועים בשטחים הפתוחים.
עוד ציין עו"ד גלאון, כי מינהל התכנון הפיץ מסמך מדיניות חדש שקובע שניתן בנסיבות מסוימות לקבל אישור לשימוש חורג לגן אירועים גם בקרקע חקלאית. עו"ד גלאון מסר כי הוא מקווה שעם התרככות עמדת המדינה בנושא שימושים חורגים, וייחודיות המקרה של קדמת עדן, יגרמו לוועדה המחוזית לאשר בקרוב את החלטת הוועדה המקומית, שאישרה שימוש חורג זמני, עד לאישור תוכנית המתאר.
דצמבר 2015
המועצה האזורית רמת הנגב פנתה בשם חקלאי רמת הנגב, באמצעות עורך הדין אלירן סטריכמן ממשרדנו, למועצת הרשות הממשלתית למים וביוב, בדרישה להקפיא את העלאת התעריף למים שפירים לחקלאות ב-0.18 א"ג למ"ק. במכתב נטען כי העלאת תעריפי המים עלולה להמיט אסון כלכלי עד כדי נטישה ודאית של משקים רבים. חקלאי רמת הנגב נאלצים להשקות את גידוליהם במים שפירים, שהם יקרים יותר, בשל היעדר חלופות זולות כגון מי שפד"ן, שכיום אין תשתית מתאימה להזרמתם לדרום.
פניית המועצה האזורית פורסמה בעיתון ידיעות הנגב.
נובמבר 2015
עו"ד אמיר ויתקון, ישתתף בכנס בנושא "ייצוא ומכירות בעידן המסחר המקוון" שעורכת לשכת המסחר של העיר טורינו, איטליה, בשיתוף ה-European Law Group, רשת משרדי עורכי דין אירופית המונה כ-1,000 עורכי דין מובילים המתמחים במשפט מסחרי. במסגרת הכנס, שייערך ב-19 בנובמבר 2015, ירצה עו"ד ויתקון על הדין החל בישראל על עסקאות סחר מקוון באתרי אינטרנט זרים.
נובמבר 2015
קבוצת אנשי עסקים הגישו באמצעות עורכי הדין אמיר ויתקון, ליטל ברששת וטלי גראיפר ממשרדנו, עתירה לבג"ץ כנגד שורה של גורמים וביניהם ראש הממשלה בתפקידו כשר הכלכלה בדרישה לאפשר להם להקים לשכת סחר דו לאומית בין ישראל לאנגולה. העותרים מבקשים מבית המשפט לבטל את החלטת מועצת לשכות המסחר הדו לאומיות, להתנות את ההכרה בלשכת המסחר הדו לאומית ישראל - אנגולה בחתימתם על הסכמים נוספים מעבר לתנאי הסף המקובלים להקמת לשכת מסחר. עוד מבקשים העותרים להורות לארגון הגג של לשכות המסחר הדו לאומיות בישראל להכיר בעמותת בייסוד, שאותה הם ייסדו, כלשכת מסחר דו לאומית, ולהורות לרשם העמותות לרשום את העמותה בשם "לשכת המסחר הדו לאומית ישראל - אנגולה.
נובמבר 2015
חקלאי רמת הנגב פנו, באמצעות עורכי הדין אלירן סטריכמן ונטלי בן דוד ממשרדנו, לשר החקלאות בדרישה לעצור מיידית את יבוא העגבניות מירדן, שאם לא כן, ינקטו בהליכים משפטיים כנגד המדינה. טענת חקלאי רמת הנגב הינה כי העגבניות המיובאות מירדן נגועות בווירוס, אינן ראויות למאכל ומסכנות את כל ענף גידול העגבניות בישראל. לטענת החקלאים, הווירוס עלול להגיע למשקים של החקלאים בנגב ולפגוע בגידולי העגבניות ועגבניות השרי שלהם.
נובמבר 2015
בעיתון דה מרקר פורסם מאמרו של עו"ד רון צין ממשרדינו. לעמדת עו"ד צין תמ"א 38 איננה תוכנית להתחדשות עירונית, והפיכתה לכזו היא החמצה של העיקר. התוכנית, כפי שהתפתחה להיות, מזיקה הן לחיזוק המבנים והן להתחדשות העירונית. לעמדתו, שיטת התמריצים בתמ"א יוצרת אפליה פסולה בין האזרחים. כך, תושב מרכז הארץ יזכה למבנה מחוזק בפני רעידות אדמה ולתוספת ערך למקרקעיו, ואילו חברו המתגורר בפריפריה, יהיה חשוף לנזקי רעידות אדמה רק משום שערך הקרקע ביישוב שבו הוא מתגורר נמוך. חיזוק מבנים הוא אינטרס ציבורי, שצריך להיות ממומן מהקופה הציבורית באופן שוויוני. התחדשות עירונית היא אינטרס ציבורי שונה, אשר כולל גביית היטלים למימון התשתיות שההתחדשות העירונית מחייבת.
אוקטובר 2015
באתר האינטרנט של העיתון כלכליסט פורסם טור דעה של עו"ד ירון סילבר ממשרדינו, בעניין סדרי העדיפויות וחלוקת התקציבים מתמיכת המדינה בין ענפי הספורט השונים. לטענת עו"ד סילבר, בעוד שכספי מדינה רבים זורמים לענף הכדורגל הכושל, ענף הספורט המוטורי לא זוכה לתקצוב כלל, על אף הישגים רבים של נציגים ישראלים בתחרויות בחו"ל.
לדברי עו"ד סילבר, חקיקת חוק הנהיגה הספורטיבית בשנת 2005, הביאה, הלכה למעשה, להפסקת כל פעילות מוטורית ספורטיבית חוקית בישראל, זאת, בעיקר בשל היעדר תשתיות מתאימות.
עו"ד סילבר מסביר כי לספורט המוטורי פוטנציאל כלכלי עצום המגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה ומושך אליו עשרות מיליוני צופים, הזוכה לאהדה רבה גם בישראל. פיתוחה של תשתית הולמת לקיום ספורט מוטורי בישראל יספק תעסוקה בפריפריה, יפתח את התיירות ואף יביא ליצירת תרבות מוטורית החיונית למאבק המתמיד בתאונות הדרכים.
אוקטובר 2015
בעיתון "דה-מרקר" פורסמה כתבה בעניין חוסר הטיפול של משרד הפנים בבקשות של רשויות לשינוי תעריפי ארנונה. בשנת 2015 הגישו 70 רשויות מקומיות בקשות לשינוי ארנונה אשר לא נדונו כלל, לטענת משרד הפנים משום שאישורי השרים, האוצר והפנים, בעניין בקשות הרשויות לעדכון את צווי הארנונה ל–2015, לא התקבלו עד למועד הקבוע בחוק.
עו"ד עופר בר-און ממשרדנו, אשר מייצג כמה רשויות מקומיות שנפגעו מהרשלנות של משרד הפנים, רואיין לכתבה ומסר כי מדובר באי־תפקוד מתמשך של משרד הפנים, לאחר שבקשות שהוגשו בשנים
2013-2014 לא טופלו גם הן.
עו"ד בר־און ציין כי בחוק אין התייחסות למקרה שבו משרד הפנים לא עומד בהוראות החוק, ולא מטפל בבקשות עד אמצע דצמבר.
אוקטובר 2015
במאמר שפורסם ב"דלתיים פתוחות" של מגזין "בנקאות" היוצא מטעם איגוד הבנקים, דנו עורכי הדין עפר בר-און וטלי גראיפר ממשרדנו, בפסק דין של בית המשפט המחוזי בו נקבע, כי לבנק יש אחריות למנוע "התאבדות כלכלית" של לקוח בפעילותו הפיננסית וכי עליו לשמש אפוטרופוס למתאבד כלכלי. באותו מקרה חויב הבנק לשאת ב-50% מהחוב שנוצר בחשבון הלקוח מכח הדוקטרינה אשם-תורם, מאחר ולא עצר את הפעילות בחשבון (ת"א 2150/08 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אורלי הרן).
עורכי הדין בר-און וגראיפר, טענו כי בנסיבות אותו מקרה לא הצדיקה את הרחבת חובת האמון וחובת תום הלב החלה על בנק כלפי לקוחותיו והטלה, יש מאין, של חובה על הבנק לשמש כאפוטרופוס או כמעין יועץ משפטי או פיננסי ללקוחותיו ולקבוע מסמרות בכך שלבנק אחריות לעצור את פעילותו של לקוח שהוא "מתאבד כלכלי".
ספטמבר 2015
בעיתון דה מרקר פורסמה כתבה נרחבת אודות מחקרו של עו"ד רון צין ממשרדנו בעניין סיכויי ההצלחה בעתירה מנהלית בענייני תכנון ובניה. עו"ד צין בדק תוצאות של עתירות מינהליות שהוגשו בנושאי תכנון ובנייה בשנים 2011–2014, ופילח אותן לפי בתי המשפט שבהם התנהלו ולפי השופטים הדנו בתיק.
התוצאות של המחקר מראות כי הממוצע הארצי להצלחה בעתירה מנהלית בענייני תכנון ובניה הוא כ-25%. כאשר אחוזי הצלחה גבוהים יותר נמצאו בבתי המשפט במחוזות ת"א, מרכז והדרום, ואילו אחוז נמוך יותר נמצא במחוזות ירושלים וחיפה.
השופט שמבחינה סטטיסטית הסיכויים לזכות אצלו בעתירה היו הגבוהים ביותר, היה השופט יעקב שיינמן מבית המשפט במחוז המרכז ואילו שופט שמבחינה סטטיסטית הסיכויים לזכות בעתירה שנדונה אצלו היו הנמוכים ביותר, היה השופט רון סוקול מבית המשפט במחוז חיפה.
יולי 2015
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת תושבי שכונת שתיל ברמת השרון וקבע כי התכנית להפשרת שטח חקלאי להקמת מגדלים ובהם 335 יחידות דיור חדשות בשכונה תוקפא.
החלטה זו באה בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט, באמצעות משרדנו, בה נטען כי נפלו פגמים בהחלטת הועדה המחוזית לבטל את דרישת הועדה המקומית כלפי היזמים להפקיד כתב שיפוי כתנאי להפקדת התכנית להתנגדויות. על פי הטענה, החלטה זו התקבלה בניגוד לדין, תוך שינוי החלטה קודמת של אותה ועדה מלפני חודשים ספורים ובניגוד למקובל בתכניות מסוג זה.
בנוסף נטען כי מצב דברים זה יגרום לכך שהועדה המקומית היא זו שתיאלץ לשאת בעצמה בתשלומי הפיצויים לתושבי האזור אשר ייפגעו כתוצאה מירידת ערך בתיהם בשכונה, במקום היזמים, והרי מדובר בכספי ציבור שלא זו מטרתם.
מאי 2015
במאמר שפורסם לאחרונה בעיתון הכלכלי "גלובס" העוסק בשני תזכירי חוק חדשים שפרסמה הרשות להגבלים עסקיים שמהותם רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים מסבירים עוה"ד צחי יגור ושרון שלמה ממשרדנו כי מדובר במהפכה של ממש בכל הקשור להגברת הפיקוח הרגולטורי על גופים עסקיים בתחום המיזוגים והמונופולין. המאמר סוקר את תזכירי החוק המוצעים כאשר הראשון העוסק במיזוגים מבקש לחייב חברות שרוצות להתמזג לבחון אם יש "חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות", והשני העוסק במונופולים מציע להחיל על יבואנים רשמיים חיובים מיוחדים החלים על מונופולים. משמעות תזכירי החוק אם יתקבלו, כך הוסבר במאמר, הינה יצירת אי ודאות והטלת נטל כבד על המגזר העסקי אשר אין לו הכלים להתמודד עם בחינה כזו וכן הכללתם של יבואנים בעלי נתח שוק קטן בפיקוח של דיני המונופולין כאילו מדובר היה במונופול, אשר ספק אם קיימת לכך הצדקה.
אפריל 2015
תושבי מערב רמת השרון הגישו לאחרונה, באמצעות משרדנו, עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לבטל את החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה להפקיד את התכנית במסגרתה תתאפשר הקמת 335 דירות בבניינים בני 8-11 קומות ברמת השרון. העותרים, תושבי המקום המתגוררים בבתים צמודי קרקע, מתנגדים לשינוי אופיו הקיים של המתחם. בכתב העתירה נטען כי בעת הפקדת התכנית חויבו היזמים לחתום על כתב שיפוי שינוסח על ידי היועץ המשפטי של הועדה המקומית, כתנאי להפקדה, ולפיו יובטח כי אם התושבים יגישו לאחר אישור התכנית תביעת פיצויים בגין ירידת ערך נכסיהם, מי שיישא בתשלום הפיצויים הם היזמים ולא הועדה המקומית שכספיה הם כספי הציבור. העותרים, כך נטען, מייצגים את האינטרסים של הועדה המקומית וצועקים את צעקתה בשם האינטרס הציבורי.
אפריל 2015
בית המשפט המחוזי בלוד דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת צוף גלובוס, שיוצגה על ידי משרדנו. בית המשפט קבע כי לא הוכח כי המבקש נחשף לפרסומים כלשהם וממילא לא הוכח כי רכש את המוצר עקב פרסומים אלה ומשכך גם לא קיימת לו עילה אישית, יסוד הכרחי לצורך הגשת התובענה הייצוגית בנדון. עוד נקבע כי המבקש לא הוכיח כי דרך של תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכרעה במחלוקת הנדונה וכי התנהלותו של המבקש בכל הקשור להגשת בקשה זו הייתה נגועה בחוסר תום לב.
אפריל 2015
במאמר שפורסם באתר "הארץ" דנו עוה"ד צחי יגור ושרון שלמה ממשרדנו בחוק המזון החדש שם נקבע לראשונה בחוק כי לצורך הגדרת "שוק" בעת בחינת פגיעה אפשרית בתחרות, יש לבחון לא רק את גבולות השוק הפיזי אלא גם את השוק האינטרנטי כך שבהתאם לרף ההכנסות (אשר יכלול גם את השוק האינטרנטי) ייקבעו לדוגמא הגבלות ואיסורים שונים החלים על פי החוק החדש על "קמעונאי גדול". קביעה זו אמנם רלוונטית כרגע רק לעניין חוק המזון אלא שהכללת השוק האינטרנטי במסגרת חוק זה יהווה, סביר להניח, השראה לחקיקת חוקים דומים בתחומים אחרים אשר יכללו אף הם את השוק האינטרנטי כחלק ממכלול השיקולים. הדילמות התחרותיות איתן מתמודד השוק הפיזי, כך הוסבר, דומות לאלה של השוק הדיגיטלי ועל כן בבוא הרשות להגבלים עסקיים לבחון שוק מסוים בראי התחרות, חובה עליה להתחשב גם בשוק האינטרנטי. כל אנליזה אחרת עלולה להביא למסקנות תחרותיות שגויות. יש צורך לגבש מתודולוגיה סדורה ופומבית שתסדיר את האופן שבו יובאו בחשבון שווקים וירטואלים בעת ניתוחי תחרות.
מרץ 2015
בתביעה שהגישה חברת תרכובות ברום, באמצעות עוה"ד אמיר ויתקון וליטל ברששת ממשרדנו, מבקשת החברה לחייב שבעה מחברי ועד העובדים של החברה לפצות אותה בסכום של 1.5 מיליון ₪ בגין נזקים שגרמו לציודה ולרכושה במסגרת המאבק האלים והכוחני שהובילו ביציאה לשביתה במאבק נגד הליך הפיטורים בחברה.
בכתב התביעה נטען כי אף אם מדובר בשביתה חוקית (גם אם אינה מוצדקת), הרי ועד העובדים בחר להוציא הוראה זו לפועל באופן אלים, כוחני ולא סביר ועל כן חייבים חברי הועד באופן אישי בתשלום פיצויים.
מרץ 2015
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית דחתה לאחרונה ערר שהגישה עיריית חיפה נגד החלטת הועדה המחוזית לאשר תכנית שיזמה חברת מליסרון, המיוצגת על ידי עו"ד רון צין ממשרדנו. התוכנית ביקשה לשנות ייעוד קרקע בסמוך למת"ם בחיפה מייעוד לתעשייה לייעוד לתעסוקה. מליסרון טענה, כי האינטרס העומד ביסוד התנגדותה של עיריית חיפה הוא רצונה למנוע את התפתחותה של טירת הכרמל מתוך רצון לשמר את כוחה ואת מעמדה ולמנוע מהאזורים שסביבה לגדול יחד איתה. הערר משקף, כך נטען, את רצונה של עיריית חיפה לסלק מדרכה את המתחרים לה.
ועדת הערר קבעה כי אין לקבל גישה לפיה יש לייחד את אזורי התעסוקה רק לעיר חיפה עצמה ושטח התכנית המדוברת מהווה רצף לאזור התעסוקה מת"ם.
פברואר 2015
בעלי קרקעות וסוחרים במתחם ירקונים בפתח תקווה הגישו, באמצעות עוה"ד יובל גלאון וסלאם חאמד ממשרדנו, עתירה מנהלית נגד מוסדות התכנון ונגד העירייה בטענה שבשנות ה-90 העירייה עודדה אותם להקים פעילות מסחרית במתחם, אלא שבתחילת שנות ה-2000 הוחלט במקום קיומו של מרכז מסחרי כאמור, להקים שם פארק ירוק. העותרים טוענים כי נאמר להם שהפעלת העסקים על ידם במתחם היא רצויה ואינה זמנית וכי היא תוכשר בתכנית מתאימה אשר קיבלה זה מכבר את כל האישורים הדרושים. לפיכך דורשים העותרים מבית המשפט לעניינים מנהליים כי יימצא להם פתרון ביניים להפעלת עסקיהם וכן לשתפם בתכנון מתחם ירקונים בוועדות השונות.