אוגוסט 17
אחד העקרונות שתופס מקום משמעותי בחקיקה הסביבתית בשנים האחרונות, הוא עקרון הזהירות המונעת. עיקרו של עקרון זה הוא הימנעות מכל פעולה העלולה לגרום נזק לסביבה ונקיטה במדיניות אשר תביא למניעת התרחשותם של מפגעים סביבתיים. עיקרון זה מתבטא באימוץ "מדיניות אכיפה פנימית", שורה של כללים שקובע לעצמו התאגיד, אשר תביא למניעה או לצמצום של הסיכונים הסביבתיים שהתאגיד יוצר במהלך פעילות השוטפת. יש מגמה חיובית בהכרה של רשויות המדינה בקיומה של אכיפה פנימית. למעשה, בית המשפט אף זיכה בעבר תאגיד ונושאי משרה בו במסגרת הליך פלילי בעקבות קיומן של מערכות אכיפה פנימית שכללו התראה ונהלים ברורים אשר היו מוכרים לכל העובדים.
יולי 17
מדיניות הטיפול בפסולת בישראל ממשיכה את המגמה העולמית ועוברת למשטר אחריות יצרן מורחבת, לפיה היבואנים ויצרנים נדרשים לשאת בעלות הנזקים המאוחרים של השימוש במוצרים אותם הכניסו לשימוש בשוק. מגמה זו באה לידי ביטוי במספר חוקים סביבתיים, במסגרתם, נדרשים היצרנים להתקשר עם "גוף מוכר", לצורך קבלת מעין-חסינות מהליכי אכיפה. באופן מפתיע, חסינות זו אינה חלה בפעילות החוסה תחת חוק לסילוק ולמחזור צמיגים, תשס"ז-2007. ככל הנראה, הסיבה לכך מקרית בלבד, ונובעת מכך שחוק הצמיגים נחקק מספר שנים לפני חקיקתו של חוק האריזות. כתוצאה מכשל זה, התחוללה סערה בשוק הצמיגים בישראל, אשר איימה לפגוע כלכלית במספר רב של יבואני צמיגים ורכבים, כאשר הממונה על חוק הצמיגים הודיע לעשרות יבואנים על כוונתו להטיל עליהם עיצומים כספיים בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים.
אפריל 17
בניסיון להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של הפעילות התעשייתית והאנושית, ובהמשך לתהליכי רגולציה גלובליים, גם ישראל חוקקה בשנים האחרונות חוקים סביבתיים חדשים, בעיקר בתחומי הפסולת וזיהום האוויר. בנוסף, במטרה למלא תפקיד משמעותי יותר במשימה של הגנה על הטבע, משאביו, והמינים החיים בו, קבעה הממשלה כי כל משרד ממשלתי יגבש תכנית אסטרטגית בעניין זה. בהתאם לכך, גיבש המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית לשימור המגוון הביולוגי בישראל, שפורסמה ב-2010. המגמה ה"ירוקה" חדרה גם לסקטור הפרטי, ובאה לידי ביטוי בכך שחברות רבות מבצעות פרויקטים שיסייעו להן ליעל את מידת השימוש שלהן במשאבי טבע, לצמצם את הפגיעה בטבע, ולשמור על המגוון הביולוגי המתקיים באזורי פעילותן. למעשה, יש דוגמאות רבות מהשנים האחרונות לעליית קרנו וחשיבותו של ערך השמירה על הטבע, במאמרו של עו"ד גל שניר ממשרדנו, טוען המחבר כי בסופו של דבר, נקודת המוצא צריכה להיות שהטבע והמינים החיים בו, הם פיקדון שהונח בידינו למען הדורות הבאים, וכולנו מצפים מעסקים - ומאחרים - שיכבדו גם את הערכים האלה.
אפריל 17
בשנת 2004, באמצעות עורכי הדין אמיר ויתקון וליטל ברששת ממשרדנו, הגישו חקלאים מראש פינה תביעה נגד מקורות, שבהמשך הפכה ייצוגית, בטענה כי גבתה מהם, שלא כדין, סכומי כסף על צריכת מים מעל המכסה שהוקצבה להם. הנתבעת בתגובה, טענה כי החיוב לא נגבה בגין אספקת המים שוטפת, אלא מהווה החזר על השקעתה בתשתיות הייצור וההובלה של המים. על כך השיבו התובעים כי השימוש בתשתיות מתומחר, וכבר כלול בדמי המים שגובה מקורות, ומכאן שמקורות אינה רשאית לגבות עבור שימוש זה תשלום נוסף. בשנת 2011 מקורות הודיעה שתחדל מן הגבייה האסורה, אך התביעה המשיכה להתנהל. לאחרונה, אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר פשרה בין הצדדים, לפיו מקורות תחזיר ללקוחות הקצה שלה את הסכומים העודפים שנגבו מהם.
מרץ 17
תוכנית הוועדה למתחמים מועדפים לדיור ("הותמל") להרחבת העיר לוד על שטחי מושב ניר צבי הסמוך מעוררת כעס במועצה האזורית עמק לוד. אומנם, לפי הותמ"ל, מטרת התוכנית היא להפוך את לוד, הממוקמת בלב אזורי הביקוש, לאלטרנטיבה מועדפת למגורים במרכז הארץ. אולם הקרקעות מושא התכנית כלל לא נמצאות בתחומה המוניציפלי של העיר לוד, אלא בתחום שיפוטה של המועצה האזורית עמק לוד. בחודש אוגוסט 2016, הגישו המועצה האזורית עמק לוד, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עמק לוד ומושב ניר צבי עתירה לבג"ץ נגד התכנית ודרשו להורות על ביטול החלטות שהורו על הרחבת "המרקם העירוני רמלוד", על חשבונם של המועצה האזורית ושל מושב ניר צבי. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יובל גלאון, דן אור ומרדכי גדנסקי ממשרדנו, נטען כי בעוד ועדת הגבולות יושבת על המדוכה ונמצאת בהליך של בחינה והסדרה של הגבולות בין הרשויות, באה המועצה הארצית ותחת הכסות של "הרחבת גבולות המרקם" מכוח תמ"א - 35 ממליצה לממשלה על גריעת מאות דונמים משטח המועצה האזורית.
ינואר 17
תוכנית פרויקט "כל ישראל חברים" בירושלים גוזלת זכויות מהציבור, לטובת הגדלת עושרם של היזמים. כך טוענים תושבי ירושלים, המיוצגים על ידי עוה"ד יובל גלאון ומרדכי גדנסקי ממשרדנו. לטענת המתנגדים, הפרויקט, שבמסגרתו עתיד להיבנות בין שוק מחנה יהודה, רחוב אגריפס ומתחם עץ חיים, מתחם בשטח של שמונה דונם, יהפוך את מרכז העסקים הראשי של העיר ל"סיוט תחבורתי", יחריף את העומס הקיים בצומת אגריפס-כי"ח ויפגע בנגישות ובניידות באזור.
בתגובה להתנגדות, ציינה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים כי כל ההתנגדויות שהתקבלו בנוגע לפרויקט תישמענה ותידונה במסגרת דיוני הוועדה.
ינואר 17
העיתון הכלכלי "דה מרקר" פרסם מאמר אשר עניינו רעיון מיזוגה האפשרי של העיר בת ים עם אחת הערים השכנות לה. במסגרת המאמר תואר כי שר הפנים, אריה דרעי, מקיים בימים אלו התייעצויות אחרונות לקראת החלטה בדבר מיזוג אפשרי של הערים תל-אביב ובת-ים ובמסגרת זו נפגש עם ראשי שני הערים כדי לקבל התייחסותם לאיחוד המוצע. הצעה זו באה בעקבות המלצת ועדת חקירה שהוקמה לצורך בחינת האיחוד אשר המליצה על ביצוע האיחוד בין שתי הערים בלוח זמנים קצר כך שבשנת 2018 יבחרו התושבים ראש עיר ומועצת עיר משותפים. הפגישות נערכו לאחר שהועברו גם התייחסויות הערים ראשון לציון וחולון אשר יחד עם עיריית תל אביב תמכו באיחוד, זאת לעומת עמדת עיריית בת ים אשר מתנגדת בחריפות לאיחוד המוצע. עיריית תל אביב מסרה כי היא אמנם תומכת באיחוד אך אינה מוכנה להעביר לעיריית בת ים כספים בטרם יבוצע האיחוד שכן אין הצדקה להטיל על עיריית תל אביב ותושביה את מימון גרעונותיה של בת ים. בהקשר זה צוין כי שלושת העיריות מנהלות במקביל הליך משפטי משותף נגד עיריית בת ים באמצעות עו"ד עפר בר-און, שותף בכיר במשרדנו, בדרישה למנות לעיריית בת ים חשב מלווה על רקע טענתן להתנהלות כלכלית לא אחראית שהובילה למצבה הקשה.
בעיריית בת ים תקפו בחריפות את המלצות הועדה וטענו כי "לוועדה לא ניתנה הסמכות לבטל את העיר בת ים, אלא להמליץ לשר אם להקים עיר חדשה שתורכב מבת ים ותל אביב־יפו. כל המלצה לאיחוד מחויבת בהמלצות אופרטיביות שיבטיחו מעמד שוויוני, מאוזן ואפקטיבי לשתי הרשויות".
דצמבר 16
במאמרו של עו"ד רון צין, שותף בכיר במשרדנו, שפורסם לאחרונה על ידי העיתון הכלכלי "דה מרקר", מתייחס עו"ד צין לפסיקת בית המשפט העליון במסגרתה נקבע, בצעד דרמטי, כי הפרקטיקה שהשתרשה במשך עשרות שנים ולפיה, ועדות מקומיות לתו"ב דורשות מיזמים פרטיים כתבי שיפוי מפני תביעות מכוח ס' 197 לחוק התו"ב – כתנאי לקידום הפרויקטים – אינה חוקית, משום שנעשתה בחוסר סמכות. לדעתו של עו"ד צין, פסק הדין האמור, השולל את סמכותן של הוועדות המקומיות לדרוש כתבי שיפוי מיזמים, מכניס את הוועדות המקומיות לבעיה שכן ללא כתבי שיפוי הן משותקות שהרי הן לא יעזו לאשר תכניות החושפות אותן לחור תקציבי. לאור זאת ונוכח האינטרסים המצויים בעניין זה, ניתן להניח לדברי עו"ד צין, כי אם פסק הדין לא ישתנה במקרה של דיון נוסף, יגיע הנושא כולו לפתחו של המחוקק שיצטרך לדון בעניין.
נובמבר 16
בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז הורה להחזיר את תוכנית המתאר הכוללנית של ראשון לציון לדיון בהתנגדויות, וזאת בעקבות עתירה שהגישה חברת שופרסל, באמצעות עוה"ד רון צין וסיון רוזנבלט ממשרדנו, בטענה שהתוכנית לא כוללת מדיניות לדיור בר־השגה בעיר. שופרסל טענה במסגרת העתירה שהחוק קובע שתוכנית כוללנית צריכה לכלול הוראות בנוגע לדיור בר־השגה. עוד טענה החברה, שהחלטת הוועדה המחוזית שלא לדון בדיור בר־השגה בתוכנית כה רחבה, היא חסרת סבירות באופן קיצוני. בית המשפט אמנם קבע במסגרת פסיקתו שההחלטה לא לאשר לשופרסל לבנות דיור בר־השגה במגרש שלה היא סבירה אולם לדברי עו"ד צין בעקבות קבלת מרבית טענות שופרסל שהועלו בעתירה "שופרסל מקווה שכעת בקשתה תישקל בכובד ראש”.
ספטמבר 16
אתר העיתון הכלכלי הידוע "דה מרקר" פרסם מאמר שנכתב על ידי עו"ד גל שניר, מנהל מחלקת רגולציה סביבתית במשרדנו, במסגרתו הצביע עו"ד גל על הבעייתיות שבגביית היטל הטמנה מהרשויות המקומיות וממפעלים המטמינים פסולת במקום למחזר. זאת, מאחר וכיום, לדברי עו"ד גל, כספי ההיטל אינם מנותבים לפעולות שאותן התחייבה קרן הניקיון (בה מרוכזים הכספים) לקדם ובעיקר - סיוע להקמת מתקנים חדשים למחזור.
ספטמבר 16
המועצה האזורית עמק לוד, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עמק לוד והמושב החקלאי ניר צבי עתרו לאחרונה לבג"ץ נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וועדת משנה שלה לנושאים תכנוניים עקרוניים, נגד ממשלת ישראל ונגד עיריית לוד, בדרישה להורות להן לבטל שורה של החלטות שקיבלו למטרת הרחבת "המרקם העירוני רמלוד" והוספת יחידות דיור מסיבית בעיר לוד, וזאת על חשבונם של המועצה האזורית ושל מושב ניר צבי השכן ללוד.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יובל גלאון, דן אור ומרדכי גדנסקי ממשרדנו נטען, בין היתר, כי למועצה הארצית אין הסמכות לבחון את כל האספקטים הנוגעים להרחבת לוד. עניין זה צריך להיבחן במסגרת הליך לקביעת גבולות, כפי שמתקיים בימים אלה על ידי צוותים מקצועיים וייעודיים לכך. עוד נטען כי ההחלטות שהתקבלו בנוגע למרקם העירוני רמלוד לוקות בחוסר סבירות קיצוני, משום שבימים אלה ממש שוקדים מתכננים שמונו על-ידי המועצה הארצית ועיריית לוד על הכנתה של "תוכנית מתאר כוללנית" חדשה לעיר לוד, ובה בוצעה בחינה תכנונית שבה נקבע כי אין הצדקה להרחיב את שטחי לוד מעבר לתחום השיפוט הנוכחי. באשר להפקעת שטחים משטחו של מושב ניר צבי נטען כי גריעת שטחים חקלאיים נוספים מתחום המושב תשמוט לחלוטין את הקרקע מתחת לקיום החקלאות במושב ואף תהפוך את ניר צבי לשכונת מגורים פרברית ללא כל פעילות חקלאית, ללא הצדקה של ממש.
אוגוסט 2016
הישג נוסף למחלקת התכנון והבנייה שלנו: כמעט 20 שנה לאחר ששמאי מטעם עיריית פתח תקווה פסק לזכות בעלי קרקעות פיצוי בסך 1,000,000 ₪ בשל שינוי ייעוד והפקעה לצורכי ציבור, ולאחר שורה של הליכים משפטיים שנאלצו בעלי הקרקעות לנקוט בגין ההפקעה, פסק בית המשפט כי העירייה תשלם לבעלי הקרקעות את מלוא הפיצוי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בסך כולל של 4.3 מיליון ש"ח. ברכות לעורכי הדין רון צין ותומר גור שייצגו את בעלי הקרקעות והוכיחו, פעם נוספת, שחריצות, התמדה ולעיתים, גם עקשנות, יכולות להשתלם.
יולי 2016
שאלת איחוד בת-ים עם תל-אביב, או חלוקת הכנסות עם הערים הסמוכות לה ממשיכה לעורר כותרות.
והפעם, יועץ כלכלי שנשכר על ידי הוועדה לבחינת איחוד הערים, ממליץ על העברת כ-100 מיליון שקל בשנה מהכנסות הארנונה של עיריית תל אביב ממוסדות ממשלה - לעיריית בת ים. עם זאת, המלצתו של היועץ נשענת על תרחיש שבו תשלום דמי הארנונה הממשלתית לתל אביב ייעשה בהתאם לתעריף המלא עבור שטחי משרדים, בעוד שכיום משלמים מוסדות המדינה הפועלים בעיר תעריף מופחת.
לדברי עו"ד עפר בר-און, המייצג את הערים חולון, ראשון לציון ותל אביב בעתירתן למינוי חשב מלווה לבת-ים, וכן את עיריית חולון בדיוני הוועדה, "גם אם המלצתו של אלטר תתקבל, ספק רב אם יהיה בכך כדי לפתור את בעיותיה העקרוניות של בת ים, אשר ממשיכה להתנהל בצורה גרעונית, ולאפשר בניה כמעט רק למגורים, והיא אינה מפתחת אזורי תעסוקה. היא לא עושה את מה שצריך לעשות כדי לשפר את מצבה, ופתרון של הזרמת עשרות מיליוני שקלים מרשויות אחרות מדי שנה למימון הגרעון שיילך ויגדל בתקציבה יהיה טיפול בסימפטום ולא בבעיה".
מאי 2016
הערים תל אביב, חולון וראשון לציון הגישו לאחרונה, באמצעות עוה"ד עפר בר און, מוטי גדנסקי ונטלי בן דוד ממשרדנו,עתירה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, בדרישה כי לעיר בת ים ימונה חשב מלווה מטעם משרד הפנים.
במסגרת העתירה, טוענות הערים, שבימים אלה נבחנת האפשרות לאחדן עם העיר בת-ים, כי לשר הפנים סמכויות מיוחדות רבות לשם הבראתה, איזונה וייצובה הכלכלי של עירייה, דוגמת עיריית בת ים, הנקלעת לקשיים כלכליים ולגירעונות שוטפים ומצטברים, זאת מבלי שהעירייה תצטרך לעתור לקבלת הכנסות של רשויות שכנות (דוגמת העותרות). אחת מסמכויות אלה, היא סמכותו של שר הפנים למנות חשב מלווה לעירייה. בעניינה של עירית בת-ים מתקיימים כל התנאים הנדרשים למינוי חשב מלווה.
במידה ובית המשפט יקבל את בקשת הערים ויורה על מינוי חשב מלווה, תעבור בת ים להתנהל תחת תכנית קפדנית להבראה כלכלית. כמו כן, כל הוצאה כספית שתבקש העירייה או העומד בראשה לבצע תיבחן באופן מחמיר על ידי החשב המלווה.
מאי 2016
מוסף הנדל"ן של העיתון הכלכלי דה מרקר, פירסם לאחרונה מחקר שערך עו"ד רון צין, שותף בכיר ממשרדנו, אשר בדק את מידת ההשפעה של התנגדויות גופיים פרטיים וציבוריים לתוכניות הנדונות בוועדות מחוזיות לתכנון ובניה.
לפי המחקר, אשר זכה בדה מרקר לפרסום רחב, מתוך כלל ההתנגדויות של גורמים מוסדיים התקבלו 50% מהטענות - ואילו מתוך כלל ההתנגדויות של גורמים פרטיים, התקבלו רק 30% מהטענות.
לדברי עו"ד צין, אשר בחן 310 תכניות (מתוך כ-4,500 שהוגשו בשנת 2015), "אף שמבחינה סטטיסטית, המספרים מרשימים יחסית, לאחר נטרול היזמים והארגונים החוץ־סביבתיים, הנתונים מקבלים פרופורציה אחרת. כשקוראים ובוחנים את תוכן ההחלטות שהתקבלו, מתקבלת תמונה עגומה, שעל פיה ציבור המתנגדים הוא לא יותר מאשר 'קבוצת ביקורת' על התוכנית. תרומתה של קבוצת הביקורת לתוכנית היא סוג של תיקוני הגהה, אך אין בכוחה להוביל שינויים מהותיים בתוכנית. נדירים המקרים, אם בכלל, שבהם תכנית שוועדה מחוזית החליטה להפקיד על פי המלצה של מתכנן מחוז, תידחה או תשתנה מהותית בעקבות ההתנגדויות".
May 2016
אפריל 2016
עו"ד יובל גלאון, שותף בכיר ממשרדנו השתתף במפגש ראשי ערים שערכה חברת הדירוג D&B בהנחיית עורך גלובס, חגי גולן, במהלכו עסקו המשתתפים בשורה של נושאים שמטרידים בימים אלה את ראשי הרשויות ובהם נושא ההתחדשות העירונית. עו"ד גלאון טען במסגרת הדיון שנערך כי דרישת הרשויות כלפי שהשלטון המרכזי צריכה להיות תקנים לעובדים ולמהנדסים שכן הבעיה הגדולה כיום היא שהרשויות אינן עומדות בנטל. עו"ד גלאון הציע כי הרשויות יפנו לבית המשפט העליון נגד השלטון המרכזי על מנת שיתחיל להכיר בשלטון המקומי.
אפריל 2016
בית המשפט המחוזי בתל אביב כפה על רכבת ישראל לבטל החלטה של ועדת המכרזים שלה שעניינה קבלת שירותי מדידה עבור פרויקטים ברחבי הארץ.
חברת מ.ת.ב מדידות ופוטוגרמטריה, אשר זכתה בשנת 2013, יחד עם מספר חברות נוספות, במכרז שפרסמה רכבת ישראל, פנתה לבית המשפט באמצעות עוה"ד אמיר ויתקון וירון סילבר ממשרדנו, לאחר שרכבת ישראל החליטה שלא להאריך את ההתקשרות עימה, בניגוד להארכות החוזה שלה זכו החברות הנוספות, זאת על אף שרכבת ישראל הודתה כי השירות שסיפקה החברה הוא הטוב ביותר ובמחירים הטובים ביותר. בית המשפט המחוזי כאמור הורה לרכבת ישראל לבטל את החלטת ועדת המכרזים שלה וחייב אותה לשאת גם בהוצאותיה המשפטיות של החברה.
בעיתון גלובס פורסמה כתבה בעניין פסק דין שניתן לאחרונה בעתירה מנהלית שהגיש מושב צופית נגד המועצה האזורית דרום השרון, אשר יוצגה בעתירה על ידי עורכי הדין רון צין וניצן זימרן ממשרדנו. בעתירה טען המושב כנגד זכייה במכרז של בית ספר אנתרופוסופי, להקמת בית ספר במקרקעין בשטח המושב, עליהם פעל שנים רבות בית ספר אזורי. המושב טען כי התכניות החלות על המקרקעין קובעות כי השימוש בהם צריך להיות לטובת תושבי המושב בלבד. בית המשפט דחה את העתירה וקיבל את טענות המועצה, כי הפרשנות הנכונה לתכנית היא כי השימוש במקרקעין אינו מוגבל לתושבי המושב בלבד, אלא לכלל הציבור. לדברי עוה"ד צין, מדובר בפסק דין חשוב בנוגע ליחס בין המועצות האזוריות לוועדי הישובים, בכך שהוא קובע שהשימושים הציבוריים צריכים להיות מנוהלים על ידי המועצות ולשמש עבור קהל רחב של נהנים ולא רק עבור תושבי היישוב שבו ממוקם הנכס הציבורי.
פברואר 2016
לאחרונה מונתה עוה"ד מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים. לרגל כניסתה לתפקיד ערך העיתון דה מרקר כתבה על האתגרים הצפויים לממונה החדשה. עוה"ד צחי יגור ראש מחלקת ההגבלים עסקיים במשרדנו רואיין לכתבה ומסר כי לדעתו, הממונה תידרש להשלמת הליכי חקיקה בעניין ההקלה על יבוא מקביל והשוואת מעמדם של יבואנים בלעדיים לבעלי מונופולים והרפורמה בפיקוח על מיזוגים. לעמדתו, הרפורמה במיזוגים היא הזדמנות לדלל רגולציה מיותרת ולהקל על ביצוע מיזוגים שאינם פוגעים בתחרות, תוך שמירת סמכות הרשות להתערב בדיעבד במיזוגים בעייתיים. מעל הכל, מעריך עוה"ד יגור, כי הממונה החדשה תידרש לשקם את מעמד הרשות שנפגע בעקבות פרשת הגז הטבעי וביקורת מבקר המדינה על עבודתה בנושא.
פברואר 2016
בעיתון גלובס פורסמה כתבה בעניין בניין בעיר קריית אונו, הבנוי על מקרקעין בייעוד ציבורי, אשר אמור לשמש למעונות סטודנטים ואשר העירייה חששה כי בפועל מתכנן היזם לשווק את היחידות בבניין כמגורים פרטיים. העירייה החליטה להקדים תרופה למכה, ובעזרת עוה"ד יובל גלאון ניצן זימרן ממשרדנו, אשר ייצגו את העירייה בהליך, חתמו היזמים של הבניין על כתב התחייבות לפיו הם ינהלו את הפרויקט, ויתחייבו שכל הדיירים שיגורו בו יהיו סטודנטים. כדי להבטיח זאת, כולל ההסכם גם סנקציות תקדימיות וערבות כספית מצד היזמים. עוה"ד גלאון מסר כי בהתחשב בעובדה שאין היום תקציב למאות פקחים, כל שנותר לעיריות לעשות על-מנת לוודא שידיים פרטיות המחזיקות במבנה בייעוד ציבורי אכן יעשו בו שימוש כזה, הוא ליצור מנגנונים חוזיים שיוצרים מחויבות חוזית באמצעות סנקציות כספיות - בין חברת הניהול לעירייה, בין חברת הניהול לבין הדיירים, ובין בעלי הדירות לבין השוכרים שלהם.
פברואר 2016
בעיתון כלכליסט פורסמה כתבה בעניין פסק דין של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה, בעניין שינוי שיטת חישוב הארנונה. לדעת מרכז השלטון המקומי הרוב המכריע של הרשויות המקומיות יידרשו לבצע מדידה מחודשת של הנכסים בשטחן עד תחילת 2018. עוה"ד רוית ברעם מזור, ראש מחלקת מיסוי מוניציפאלי במשרדנו רואיינה לכתבה ומסרה כי לעמדתה התושבים חווים את המדידות כהטרדה וכהתעמרות, ולכן ראשי הערים לא מקיימים את ההוראה לגבי סקטור המגורים או שמקיימים אותה בצורה זוחלת. לעמדת עוה"ד ברעם מזור, ביטול שיטת "העיגול" (שהייתה נהוגה ערב פסק הדין) אמנם ייטיב עם חלק מהתושבים ויירע עם אחרים באופן שהגבייה הכללית מהם תתאזן, אולם הרשות המקומית תרוויח בעיקר מתוספות הבנייה שחלו בשטחה, שכן יש המון תוספות בנייה בבתי מגורים, כך שמי שישלם את המחיר זה בעיקר מגזר המגורים שמעכשיו יצטרך לשלם יותר.
ינואר 2016
בעיתון ידיעות אחרונות פורסמה כתבה בעניין עתירה מנהלית שהגיש מתכנן ערים מירושלים, באמצעות עורכי הדין יובל גלאון ותומר גור ממשרדנו, כנגד החלטות מוסדות התכנון וכנגד הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות, אשר אישרו תכניות לבניה מאסיבית בחלקה המערבי של רחבת הכותל. על פי הנטען בעתירה, תכניות בניה אלו יקטינו את שטח רחבת הכותל באופן משמעותי.
ינואר 2016
בעיתון גלובס פורסמה כתבה נרחבת בעניין סקר שהתפרסם, ממנו עולה כי רוב הציבור לא מכיר את פעילות רשות ההגבלים העסקיים. עוה"ד צחי יגור, מנהל מחלקת ההגבלים העסקיים במשרדנו, אשר רואיין לכתבה, סבור כי הסקר מלמד שפעילות רשות ההגבלים העסקיים 'לא ירדה לעם'. לדבריו, לא מספיק לעשות, צריך שידעו שעשית. לפי תוצאות הסקר, ברשות ההגבלים העסקיים טרם הפנימו אמירה חשובה זו. לעמדתו של עוה"ד יגור, רשות ההגבלים העסקיים בישראל צריכה ללמוד ממקבילתה בארה"ב, הרשות לסחר הוגן, אשר מלווה באופן שוטף ביחסי ציבור, על מנת שהצרכן האמריקאי יכיר את פעילותה. המדובר לא רק ברעיון יחצ"ני, אלא בעיקר בהגברת המודעות לתחרות בקרב האוכלוסייה.
ינואר 2016
ב-15 בדצמבר 2015 הניחה ממשלת הונגריה על שולחנו של הפרלמנט ההונגרי את הצעת החוק העוסקת בהפחתת המע"מ על דירות מגורים חדשות מ-27% (השיעור הנוכחי) ל-5%. שיעור המע"מ המופחת עתיד לחול לפי הצעת החוק על דירות מגורים חדשות בלבד בבניינים רבי-דירות ששטחן איננו עולה על 150 מ"ר ועל מכירה של בתים חדשים צמודי-קרקע ששטחם הבנוי איננו עולה על 300 מ"ר. עם זאת, שיעור המע"מ המופחת לא יחול על קרקע פנויה. אם יאומץ על ידי הפרלמנט ההונגרי, צפוי החוק להיכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2016 ויהיה תקף כהוראת-שעה לתקופה של ארבע שנים - עד סוף שנת 2019. הוראות החוק יחולו רק על עסקאות מכירה שיחתמו אחרי כניסתו של החוק לתוקף.
שר הכלכלה ההונגרי, מהאי ורגה, צופה כי חרף הקטנת שיעור המע"מ, בסופו של דבר לא יפגע האוצר ההונגרי מהפחתה בהכנסות ממסים בשל צעד זה. יש להניח כי השינוי הדרמטי בשיעור המע"מ יעודד יזמים, מקומיים וזרים לשקול הקמת פרויקטים לבניה למגורים. עוד צופים בהונגריה כי הפחתת המע"מ כשלעצמה תביא לצמיחה מחודשת בשיעור התחלות הבניה למגורים, לגידול במכירה של כ-3,000 עד 5,000 יחידות דיור נוספות לשנה, וכן להפחתה במחירי הדיור והגדלת התעסוקה בענף הבניין.
יש להניח כי יהיה בשינוי דרמטי כזה בשיעור המע"מ כדי לעודד יזמים, מקומיים וזרים כאחד, לשקול מחדש הקמת פרויקטים לבניה למגורים בהונגריה.
נזכיר כי יוזמת החקיקה מגיעה לאחר ירידה תלולה בהיקף הבנייה, לאחר שבשנת 2015 צנח מספר יחידות הדיור שנמכרו לכ-8300 יחידות בלבד. לצורך השוואה, בעשור הקודם (למשל בשנת 2004), עמד היקף הדירות החדשות על כ- 43 אלף יחידות דיור חדשות בשנה.